Mishnah.org Logo

Mishnayos Beitzah Perek 3 Mishnah 5

ביצה פרק ג׳ משנה ה׳

5

With regard to an animal that died, one may not move it from its place on a Festival. And such an incident once occurred and they asked Rabbi Tarfon about it. And on that same occasion they also asked him about ḥalla that had been separated from dough and then became ritually impure on a Festival. Such ḥalla is not fit to be eaten by anyone, nor may it be used in any other manner, e.g., as animal feed or as fuel for a fire, on that day. Rabbi Tarfon entered the study hall and inquired about these matters, and the Sages said to him: One may not move them from their place.

בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה, לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. וּמַעֲשֶׂה וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמְאָה, וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל, וְאָמְרוּ לוֹ, לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָם:

ה׳
Bartenura

בהמה שמתה – we are speaking of the Holy Animals [for use in the Temple], as it is taught regarding it and on the Hallah that was defiled. For the Holy Animals that died it is forbidden to derive benefit from it and it requires burial, therefore, one should not move it from its place. But a secular/non-holy animal, we cut it up before the dogs. And these words [apply] when it was in danger from yesterday, when his mind was upon it, but if it was not endangered from yesterday, even a non-holy/secular animal, he should not move it from its place.

החלה שנטמאת – which is not appropriate for the Kohen on the Festival day, even to burn it or to give it to his dog, we don’t remove out of existence holy things form the world on Yom Tov, and even through animals eating it, as it is the decree of a Biblical verse that we do not remove ritually impure Holy Things from the world on Yom Tov.

בהמה שמתה. בבהמת קדשים מיירי, כדקתני עליה ועל החלה שנטמאת. ובהמת קדשים שמתה אסורה בהנאה וטעונה קבורה, הלכך לא יזיזנה ממקומה. אבל בהמת חולין מחתכין אותה לפני הכלבים. והני מילי שהיתה מסוכנת מאתמול דדעתיה עילוה, אבל לא היתה מסוכנת מאתמול אף בהמת חולין לא יזיזנה ממקומה:

החלה שנטמאת. אינה ראויה לכהן ביום טוב, אף להסקה או לתתה לכלבו, דאין מבערין קדשים מן העולם ביום טוב ואפילו ע״י אכילת בהמה, דגזירת הכתוב היא שאין קדשים טמאים מתבערים מן העולם ביו״ט: