Mishnayos Beitzah Perek 3 Mishnah 4
Change text layout:
ביצה פרק ג׳ משנה ד׳
If a firstborn animal fell into a cistern on a Festival, and there is concern that it might die there, Rabbi Yehuda says: An expert in these matters goes down into the cistern and examines the animal. If it has a permanent blemish, owing to which it may be slaughtered and eaten, he may raise it from the cistern and slaughter it; but if it does not have a blemish, or if its blemish is temporary, he may not slaughter it. Rabbi Shimon says: Even if it has a blemish, it is prohibited to slaughter it, as any firstborn animal whose blemish is not perceptible while it is still day, i.e., on the day before the Festival, is not considered to be among the animals prepared prior to the Festival for use on the Festival.
בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לְבוֹר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יֵרֵד מֻמְחֶה וְיִרְאֶה, אִם יֶשׁ בּוֹ מוּם, יַעֲלֶה וְיִשְׁחֹט. וְאִם לָאו, לֹא יִשְׁחֹט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִכָּר מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן:
Bartenura
בכור שנפל לבור. בכור בעל מום שלא הראהו לחכם מערב יו״ט מבעוד יום להתירו, ונפל לבור ביו״ט וירא שמא ימות שם:
ירד מומחה. שבקי להבחין בין מום קבוע למום עובר:
ויראה. מום שהיה בו אתמול, אם מום קבוע הוא:
יעלה וישחוט. דמשום מוקצה ליכא, דמאתמול דעתיה עלויה:
ואם לאו לא ישחוט. הכי קאמר, ואם לאו, דאותו מום שהיה בו מערב יו״ט לא היה קבוע אלא היום נעשה בו מום קבוע, אפילו עבר והעלהו לא ישחוט. ולא אמרינן מאתמול הוה דעתיה עלויה וכיון שיש בו עכשיו מום קבוע נשחטיה, דהואיל והמום של אתמול לא היה קבוע, מוקצה מחמת איסור הוה:
אין זה מן המוכן. לאו משום מוקצה אסר ליה, דהא לית ליה לרבי שמעון מוקצה, אלא מפני שמתירו ביום טוב ה״ל כמתקנו, ונראה כדן דין דגזור ביה משום שבות. והכי קאמר אין התרתו היתר, ואינו מוכן להיות כשר:
בכור שנפל לבור – a firstling with a blemish, which had not been shown to a Sage from the eve of the Festival day while it is still daylight to [potentially] permit it, and it fell into a pit on the Festival day, and he is afraid that it might die there.
ירד מומחה – who is a specialist to distinguish between a fixed blemish and a passing blemish.
ויראה – a blemish that it had [acquired] yesterday, if it is a fixed blemish.
יעלה וישחט – because there is no prohibition for use or handling [on Yom Tov] (or set aside in a shed for a sacrifice), and from yesterday, his mind was upon it.
ואם לאו לא ישחוט – this is how it should be understood, and if not, that this blemish that was upon it from the eve of the Festival was not a fixed [blemish] but rather on that day, it became a fixed blemish, even if it had passed and he brought it up, he should not slaughter it. And we don’t say that from yesterday, his mind was upon it and since it now has a fixed blemish, let’s slaughter it, for since yesterday’s blemish was not fixed, it is set aside in consequence of its being ritually forbidden.
אין זה מן המוכן – not because it was forbidden for use or handling did he prohibit it, for Rabbi Shimon does not have [the concept of] Muktzeh/something set aside, but because he permits its use on the Festival day, it is like he repairs it, and it appears that he made a legal decision that was decreed upon it because of it is forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the day. And this is how it should be state: His making it permissible is not a permit, and it is not prepared to be acceptable.