Mishnayos Beitzah Perek 2 Mishnah 8
Change text layout:
ביצה פרק ב׳ משנה ח׳
There are three things that Rabbi Elazar ben Azarya permits and the Rabbis prohibit: His cow would go out on Shabbat with a decorative strap between its horns. Rabbi Elazar holds that such a strap is considered an ornament for the cow rather than a burden, whereas the Sages view it as a burden. And one may comb [mekardin] an animal with a fine comb on a Festival in order to remove ticks and dirt from its hair; the Rabbis prohibit this due to a concern that he might thereby come to wound or bruise the animal. And one may grind pepper needed on the Festival even in its own mill, although this appears similar to a weekday labor. Rabbi Yehuda says: One may not comb an animal to remove ticks and dirt from its hair on a Festival because this certainly creates a wound, but one may brush it with a wooden comb, as its blunt teeth do not wound the animal. But the Rabbis say: One may not comb, nor may one even brush.
שְׁלשָׁה דְבָרִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אֲבָל מְקַרְצְפִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְקָרְדִין, אַף לֹא מְקַרְצְפִין:
Bartenura
פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה. לנוי. ואמרו חכמים משאוי הוא ואינו תכשיט לה. ולא פרתו של ר״א בן עזריה היתה אלא של שכנתו, ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו:
ומקרדין ביו״ט. כמין מגירה קטנה של ברזל ששיניה דקות ומחככין ומגרדין בה הבהמה, ואע״ג דעביד חבורה:
ברחים שלהן. קטנות העשויות לכך:
מקרצפין. במגרה של עץ ששיניה גסות. ואין עושין חבורה:
אף לא מקרצפין. דגזרינן קרצוף אטו קירוד. ואין הלכה כראב״ע בשלשה דברים הללו, אלא במקרדין את הבהמה בלבד, משום דבהא קם ליה בשטתיה דרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר, וקיי״ל כוותיה. וחכמים דפליגי עליה סברי כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור, ואינה הלכה:
פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה – for beauty/adornment. And the Sages stated that it is a burden and is not a decoration for it. And it was not the cow of Rabbi Eleazar ben Azariah but that of his neighbor, and since they did not protest, it was called as associated with him.
ומקרדין ביו"ט – like a small bronze saw whose teeth are thin and which rubs and scratches the animal, and even though it makes a wound.
ברחים שלהן – small which are made for this.
מקרצפין – with a wooden saw whose teeth are thick. But they don’t make a wound.
אף לא מקרצפין – for we decree that currying with a strigil leads to scratching (which causes a wound). But the Halakah is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah in these three matters, but rather, we scrape/curry the animal only, because in this we confirm the approach of Rabbi Shimon who said that a thing in which we don’t have an intention is permitted, and we hold according to him. But the Sages dispute this as they hold like Rabbi Yehuda who stated that a thing which was not intended is prohibited, but this is not the Halakha.