Mishnah.org Logo

Mishnayos Maasros Perek 4 Mishnah 1

מעשרות פרק ד׳ משנה א׳

1

If he pickled, stewed, or salted [produce], he is liable [to give tithes]. If he stored [produce] in the ground [in order to warm it up] he is exempt. If he dipped it [while yet] in the field, he is exempt. If he split olives so that the bitter taste may come out of them, he is exempt. If he squeezed olives against his skin, he is exempt. If he squeezed them and put [the oil] into his hand, he is liable. One who makes a viscous liquid [from grapes or olives] in order to put it in a dish is exempt. But if to put it in an [empty] pot, he is liable for it is like a small vat.

הַכּוֹבֵשׁ, הַשּׁוֹלֵק, הַמּוֹלֵחַ, חַיָּב. הַמְכַמֵּן בָּאֲדָמָה, פָּטוּר. הַמְטַבֵּל בַּשָּׂדֶה, פָּטוּר. הַפּוֹצֵעַ זֵיתִים שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם הַשְּׂרָף, פָּטוּר. הַסּוֹחֵט זֵיתִים עַל בְּשָׂרוֹ, פָּטוּר. אִם סָחַט וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ, חַיָּב. הַמְקַפֵּא לְתַבְשִׁיל, פָּטוּר. לִקְדֵרָה, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְבוֹר קָטָן:

א׳
Bartenura

הכובש (press/pickle) – vegetables or olives with vinegar or with wine, and similarly who boils or salts, even in the field he is obligated [to tithe]. For the flame and the salt and the business transaction and the heave-offering and the Sabbath and the courtyard guard it, each one of these establishes [the liability] for tithing.

המכמן באדמה (hide fruits in the ground) – he who stores away produce under the ground in the manner that they customarily hide fruit that are not ripened all their need in order that they can [fully] ripen.

והמטבל (and one who seasons) – produce with salt or with brine or with vinegar and consumes it is exempt [from giving tithes], and it does not establish it [as liable] for tithing like one who pickles or salts, but rather, he eats from them an incidental meal/snack and is exempt from tithing.

הפוצע זיתים – crushes and pounds hem in order that their vegetable sap/resin should depart, which is their bitterness.

הסוחט זיתים על בשרו – to rub his body.

לתוך ידו חייב – for what he put into his hand is considered as if he put it into a small pit, which is that pit that the wine and the oil descend into.

המקפה לתבשיל (he skims [a ladle of wine for use] in a stew) – he draws refuse that the wine brings up at the time of its boiling is called pulp, and if after he placed the wine in the cooked dish , he removed from it the exterior husks and the interior pomace that float above, this is the incidental froth and does not establish [liability for] tithing like the rest of the froth of wine in general, and we are speaking regarding a cold cooked dish, for itf it was a boiling cooked dish, we would say that the flame established [the liability for tithing, and without the froth, it would be established [liable for] tithing , on account of he flame.

לקדרה – an empty [pot], before that he put into it the cooked dish, he placed in it the wine and skimmed it, it wold be like he is skimming in a small pit and he is liable [for tithing].

הכובש. ירקות או זיתים בחומץ או ביין, וכן השולק או המולח, אף בשדה חייב. שהאור והמלח והמקח והתרומה והשבת והחצר המשתמרת, כ״א מאלו קובע למעשר:

המכמן באדמה. המטמין פירות תחת הקרקע כדרך שרגילין להטמין פירות שאין מבושלים כל צרכן כדי שיתבשלו:

והמטבל. פירות במלח או בציר או בחומץ ואוכל, פטור, ואינו קובע למעשר כמו הכובש או המולח, אלא אוכל מהן אכילת עראי ופטור מן המעשר:

הפוצע זיתים. ממעך וכותש אותם כדי שיצא השרף, דהיינו המרירות שלהן:

הסוחט זיתים על בשרו. לסוך גופו:

לתוך ידו חייב. דמה שנתן לתוך ידו נחשב כאילו נתן לתוך בור קטן דהיינו החפירה שהיין והשמן יורדים בה:

המקפה לתבשיל. השולה פסולת שמעלה היין בעת רתיחתו נקרא מקפה, ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו החרצנים והזגים הצפין למעלה, קפוי עראי הוא זה ואינו קובע למעשר כשאר מקפה יין בעלמא. ובתבשיל צונן איירי, דאי בתבשיל רותח הא אמרינן שהאור קובעת למעשר, ובלא הקפאה היה נקבע למעשר מחמת האור:

לקדרה. רקנית, קודם שנתן לתוכה התבשיל נתן בתוכה יין והקפהו הוה ליה כמקפה בבור קטן וחייב: