Mishnayos Maasros Perek 1 Mishnah 5
Change text layout:
מעשרות פרק א׳ משנה ה׳
What is considered a “threshing floor” for tithes [i.e. when does produce become liable for tithes]?Cucumbers and gourds [are liable for tithes] once he removes their fuzz. And if he doesn’t remove it, once he makes a pile. Melons once he removes the fuzz with hot water. And if they he does not remove the fuzz, once he stores them in the muktzeh. Vegetables which are tied in bundles, from the time he ties them up in bundles. If he does not tie them up in bundles, until he fills the vessel with them. And if he does not fill the vessel, after he has gathered all that he wishes to gather. [Produce which is packed in] a basket [is liable for tithes] after he has covered it. If he is not going to cover it, until he fills the vessel with them. And if he does not fill the vessel, after he has gathered all that he wishes to gather. When does this apply? When one brings [the produce] to the market. But when he brings it to his own house, he may make a chance meal of it, until he reaches his house.
אֵיזֶהוּ גָּרְנָן לַמַּעַשְׂרוֹת. הַקִּשּׁוּאִים וְהַדְּלוּעִים, מִשֶּׁיְּפַקְסוּ. וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּס, מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵמָה. אֲבַטִּיחַ, מִשֶּׁיְּשַׁלֵּק. וְאִם אֵינוֹ מְשַׁלֵּק, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מֻקְצֶה. יָרָק הַנֶּאֱגָד, מִשֶּׁיֹּאגַד. אִם אֵינוֹ אוֹגֵד, עַד שֶׁיְּמַלֵּא אֶת הַכְּלִי. וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכְּלִי, עַד שֶׁיְּלַקֵּט כָּל צָרְכּוֹ. כַּלְכָּלָה, עַד שֶׁיְּחַפֶּה. וְאִם אֵינוֹ מְחַפֶּה, עַד שֶׁיְמַלֵּא אֶת הַכְּלִי. וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכְּלִי, עַד שֶׁיְּלַקֵּט כָּל צָרְכּוֹ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמוֹלִיךְ לַשּׁוּק. אֲבָל בְּמוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ, אוֹכֵל מֵהֶם עֲרַאי עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ:
Bartenura
איזהו גרנן למעשרות. אימתי הוקבעו הפירות למעשר ואסור לאכול מהן עראי, כמו התבואה בגורן. שאף על פי שהגיעו הפירות לעונת המעשרות עדיין מותר לאכול מהן עראי עד שיהא גרנן למעשרות:
משיפקסו. משינטל פיקס שלהם והוא שער הצומח בהן כשהן קטנים וכשנתבשלו כל צרכן נושר:
משיעמיד ערימה. שיעשה מהן כרי:
משישלק. שילוק לאבטיח כמו פיקוס לדלועים:
מוקצה. לפי שאין עושים ערימה מן האבטיחים אלא שוטחים אותם, ומקום ששוטחים בו הפירות קרוי מוקצה:
ירק הנאגד. שדרכו למכרו אגודות:
ואם אינו ממלא את הכלי. כגון שרוצה למלאות שנים או שלשה כלים, אוכל מכל אחד עראי עד שימלא את האחרון:
כלכלה. המלקט ירק לתוך הכלכלה דהיינו סל:
משיחפה. את הירק בהוצין או בעלין שדרכן לכסות בו:
בד״א. שזהו גרנן למעשרות:
במוליך לשוק. למכור, דלאו בדעתו הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויהיו הפירות טבולים שהמקח קובע למעשר:
אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו. דבדעתו תלוי הדבר ולא יהיו הפירות טבולים עד שיגיע לביתו, שהטבל אינו חייב במעשר עד שיראה פני הבית, דכתיב (דברים כו) בערתי הקדש מן הבית:
איזהו גרנן למעשרות (what is their harvesting time for making them liable for tithes) – when are the fruits appointed for tithing and it is forbidden to eat of them as an incidental meal like the grain in the threshing floor for even though the produce arrived at the season of tithing, it is still permitted to eat from them an incidental meal until it would be their harvesting time.
משיפקסו – as soon as their blossoms are removed and this is the hair that grows on them when they are small and when they ripen sufficiently, it falls out.
משיעמיד ערימה – when he makes of them a heap/pile.
משישלק (as soon as the gardener trims them) – trimming for a melon is like blossoms falling out for gourds.
מוקצה (until the melon is stored away) – because we don’t make piles from the melons, but rather spread them out and the place where we spread out the fruit is called a storage.
ירק הנאגד (vegetables put up in bunches when they are tied) – for it is the manner to sell it in bunches.
ואם אינו ממלא את הכלי – such as the case when he wants to fill two or three utensils, he eats an incidental meal from each one until he fills up the concluding one.
כלכלה (basket containing chosen fruits designated for use) – He who harvests/gathers vegetables into the basket containing chosen fruits, which is a basket.
עד שיחפה – the vegetation with the long and thin foliage of a palm-branch spreading from the stem or with leaves that are used to cover it.
בד"א – that this is their harvesting time for making them liable for tithes.
במוליך לשוק – to sell [in the marketplace] for it was not dependent upon his intention lest he find buyers and the produce will be subject to sacred gifts being set aside (and as such forbidden to be consumed until such time), that the sale will establish it for tithing.
אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו – since the matter was dependent upon his intention and the produce would not be subject to sacred gifts being set aside until he arrives home for the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts are not liable for tithing until he sees the house, as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; [and I have given it to the Levite, the stranger, the fatherless, and the widow, just as You commanded me.”