Mishnah.org Logo

Mishnayos Sheviis Perek 9 Mishnah 5

שביעית פרק ט׳ משנה ה׳

5

One who preserved three kinds of vegetables in one jar: Rabbi Eliezer says they may be eaten only so long as the first still remains [in the field]. But Rabbi Joshua says: even so long as the last remains. Rabban Gamaliel says: when the like kind is no longer to be found in the field, the same kind in the jar must be removed, [and the halachah agrees with him.] Rabbi Shimon says: all vegetables are regarded as one [kind] in respect of the law of removal. Purslane may be eaten until there is no more wild purslane in the valley of Bet Netopha.

הַכּוֹבֵשׁ שְׁלֹשָׁה כְבָשִׁים בְּחָבִית אַחַת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אוֹכְלִין עַל הָרִאשׁוֹן. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אַף עַל הָאַחֲרוֹן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה, יְבַעֵר מִינוֹ מִן הֶחָבִית, וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל יָרָק, אֶחָד לַבִּעוּר. אוֹכְלִין בָּרְגִילָה עַד שֶׁיִּכְלוּ סִגָּרִיּוֹת מִבִּקְעַת בֵּית נְטוֹפָה:

ה׳
Bartenura

הכובש ג' כבשים (he who puts three sorts of pressed vegetables into a jar) – three kinds of vegetables.

בחבית אחת – of vinegar or of brine, in order that they will preserve/maintain the three kinds of vegetables together.

רבי אליעזר אומר אוכלים ע הראשון – and since the first species of them was completed from the field, all of them wer forbidden, and even those that were not completed, for that species that completed provided a flavor to those that had not been completed and forbade them, and it is taught in the Mishnah above in Chapter 7 of [Tractate] Sheviit (Mishnah 7), that the Seventh Year prohibits its species, however small, and not of its own species through its imparting a flavor.

רבי יהושע אומר עף על האחרון – with the support of the species that was completed last an be eaten from the three of them, even though the two had ceased for the beasts that are in the field, and the reason of Rabbi Yehoshua is since that these that were completed were absorbed from the the taste of that which had not completed, as the Biblical verse states (Leviticus 25:12): “you may onl eat the growth direct from the field,” all the while that ou eat from the field, you eat from the house, and this Biblical verse is extra, for we expound it from (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts in your land may eat all its yield,” all the while that beasts eat in the field, your cattle eats from the house, etc. But, the Biblical verse comes for that which si pressed/pickled and this is what he said (Leviticus 25:12): “you may only eat the growth directly from the field,” if there is in the field a bit from what is pressed in the house, that the taste is absorbed in the the thing that is pressed, there is of its species still in the field that still was not completed, even though that the essence of the fruit/produce was completed, nevertheless, “you may eat the growth directl from the field,” and there is no need to remove it [from the house].

כל ירק אחד הוא – the Sages did not provide a measurement for each vegetable and every vegetable on its own, but rather, even though the three of them were completed from the field, but since there are the rest of the vegetables that did not cease, he eats through the other vegetables and does not remove them from the jar until all of the vegetables have run out from the field. And the Halakha is according to Rabban Gamaliel that all that its species have ceased from the field, he can remove its species from the jar and eat the rest.

הכובש שלשה כבשים. שלשה מיני ירק:

בחבית אחת. של חומץ או של ציר, כדי שיתקיימו שלשה מיני הירק יחד:

רבי אליעזר אומר אוכלים על הראשון. וכיון דכלה מין אחד מהן מן השדה נאסרו כולם ואפילו אותן שלא כלו, שאותו מין שכלה נתן טעם באותן שלא כלו ואסרן, דתנן לעיל פרק ז׳ שביעית אוסרת במינה במשהו שלא במינה בנותן טעם:

רבי יהושע אומר אף על האחרון. על סמך מין הכלה אחרון יאכל משלשתן אע״פ שכבר כלו השנים לחיה שבשדה. וטעמא דרבי יהושע הואיל ואלו שכלו בלועים מטעם אותו שלא כלה, דאמר קרא (ויקרא כה) מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית, והאי קרא יתירה הוא דהא דרשינן לה מן ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך מן הבית וכו׳, אלא קרא לכבושים הוא דאתא והכי קאמר מן השדה תאכלו את תבואתה אם יש בשדה מקצת מן הדבר הנכבש בבית, שהטעם הבלוע בדבר הנכבש יש במינו עדיין בשדה שעדיין לא כלה, אע״פ שעיקר הפרי כלה אעפ״כ תאכלו את תבואתה ואינו זקוק לבער:

כל ירק אחד הוא. לא נתנו חכמים שיעור לכל ירק וירק בפני עצמו, אלא אע״פ ששלשתן כלו מן השדה הואיל ואיכא שאר ירקות שלא כלו אוכל ע״י שאר ירקות ולא יבערם מן החבית עד שיכלו כל הירקות כולן מן השדה, והלכה כר״ג דכל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית ואוכל את השאר: