Mishnah.org Logo

Mishnayos Sheviis Perek 8 Mishnah 2

שביעית פרק ח׳ משנה ב׳

2

Sabbatical year produce may be used for food, drink and for anointing. That which is usually eaten can be used for food only; that which is usually used for anointing can be used only for anointing, and that which is usually used for drinking can be used for drink only. One may not anoint with wine and vinegar, but he may anoint with oil. So too with terumah and second tithe. Greater leniency was applied to [oil of] the seventh year, since it can be used for lamp-kindling.

שְׁבִיעִית, נִתְּנָה לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, וְלָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשָּׁמֶן. וְכֵן בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. קַל מֵהֶם שְׁבִיעִית, שֶׁנִּתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר:

ב׳
Bartenura

וסיכה – we are speaking about grapes and olives that have in them eating, drinking and anointing.

לאכול דבר שדרכו לאכול – even though the Torah stated (Leviticus 25:6): “But you may eat [whatever the land during its sabbath will produce],” and not for loss, we do not obligate him to eat something that that generally human beings don’t eat, such as cooked dish that spoiled, and we don’t concern ourselves if it went to ruin . And similarly a thing that generally human beings don’t eat other than upon improvement/repair and he comes to eat it as it is without the improvement/repair, as for example, to eat a live species of beet or to masticate live wheat , we don’t listen to him.

וכן בתרומה וכן במע"ש – which wee not given to him other than to eat, and to drink and to anoint with.

שנתנה להדלקת הנר – which is not the case with pure heave-offering, but impure heave-offering, we kindle the file with it, And with Second Tithe, it is written (Deuteronomy 26:14): “I have not cleared out any of it while I was impure,” but when he is pure, he is permitted to clear it out/remove it. But on the Seventh Year, whether he is impure or pure, it is permitted [to remove it].

לאכילה ושתיה וסיכה. בענבים וזיתים מיירי שיש בהם אכילה ושתיה וסיכה:

לאכול דבר שדרכו לאכול. אע״ג דאמרה תורה לאכלה ולא להפסד, אין מחייבים אותו לאכול דבר שאין דרך בנ״א לאכלו כגון תבשיל שנתקלקל, ולא חיישינן אם הולך לאבוד. וכן דבר שאין דרך בנ״א לאכלו אלא ע״י תיקון ובא הוא לאכלו כמות שהוא בלא תיקון, כגון לאכול תרדין חיין או לכוס חטין חיות אין שומעין לו:

וכן בתרומה וכן במע״ש. לא נתנו אלא לאכילה ושתיה וסיכה:

שנתנה להדלקת הנר. משא״כ בתרומה טהורה, אבל תרומה טמאה מדליקין בה את הנר. ובמע״ש כתיב (דברים כ״ו:י״ד) ולא בערתי ממנו בטמא אבל בטהור מותר לבער. ובשביעית בין בטמא בין בטהור מותר: