Mishnayos Sheviis Perek 7 Mishnah 2
Change text layout:
שביעית פרק ז׳ משנה ב׳
And they said yet another general principle: Anything that is food for man or beast, or is used for dyeing, but can be left in the soil, the law of the sabbatical year applies both to it and to its money substitute but the law of removal does not apply to it or to its money substitute. Which are these? The root of wild luf, the root of ceterach, scolopendrium, the root of netz hahalav and buchreyah. What is the species of dyeing matter? Puah (madder) and reseda. The law of the sabbatical year applies both to them and to their money substitute but the law of removal does not apply to them or to their money substitute. Rabbi Meir says: their money substitutes must be removed by Rosh Hashanah. They said to him: since this law does not apply to the plants themselves, all the more so it does not apply to their money-substitute.
וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ, כָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם וּמַאֲכַל בְּהֵמָה, וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין, וּמִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ, יֶשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית, אֵין לוֹ בִּעוּר וְאֵין לְדָמָיו בִּעוּר. אֵי זֶהוּ, עִקַּר הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וְעִקַּר הַדַּנְדַּנָּה, וְהָעַרְקַבְנִין, וְהַחַלְבְּצִין, וְהַבֻּכְרִיָּה. וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין, הַפּוּאָה וְהָרִכְפָּא, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, אֵין לָהֶם בִּעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּעוּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, דְּמֵיהֶם מִתְבַּעֲרִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָמְרוּ לוֹ, לָהֶן אֵין בִּעוּר, קַל וָחֹמֶר לִדְמֵיהֶן:
Bartenura
עיקר. שרש:
ערקבלין. רבותי מפרשים עשב הגדל אצל הדקל ועולה ונכרך סביבות הדקל. ואני שמעתי שהוא עשב שעלין שלו דומות לעקרב:
והחלבצין. השרשים של נץ חלב האמור למעלה:
הבכרייה. קורין לו בערבי כנג״ר:
הפואה. בערבי פו״א ובלע״ז זרויי״א:
הרכפה. שרשים שתחת הקרקע, ושולקין אותן ושותין מימיהן ומי שיש לו תולעים בבטנו ימיתם:
אין להם ביעור. לפי שמתקיימים בארץ ולא כלה לחיה מן השדה לפיכך א״צ לבערו מן הבית:
דמיהם מתבערים עד ר״ה. ה״ק דמיהם צריך שיתבערו מן העולם קודם ר״ה של שמינית. וה״ה דהוי מצי למתני מתבערים אחר ר״ה שאם ישנן לאותן דמים בעולם אחר ר״ה של שמינית חייב לבערם בקדושת שביעית:
ק״ו לדמיהן. ור״מ סבר מחמיר אני בדמיהן יותר מבהן עצמן, דפרי עצמו מינכר ולא אתי למיעבד ביה סחורה אבל דמים לא מנכרי ואתי למיעבד ביה סחורה. ואין הלכה כר״מ:
עיקר – root.
ערקבלין (palm-ivy/prickly creepers) – my Rabbis explain this as grass that grows near the palm tree and rises and is attached around the palm. But I heard that it is grass that its leaves are similar to a scorpion.
והחלבצין (bulb of Ornithogalum) – the roots of the Ornithogalum that was mentioned above (in Mishnah 1 of this chapter).
הבכרייה (hazelwort/spike-nard – an aromatic plant) – they call it KANGAR in Arabic.
הפואה (dyer’s madder) – in Arabic, PUAH, and in the foreign language, ZRUYAH.
הרכפה (tuberous-rooted plant used for dyeing/a kind of onion) – roots that are under the ground and they seethe it and drink from them their oil, and these are fit as an antidote to worms in the stomach.
אין להם ביעור – because they continue to grow in the ground (as perennials) and they aren’t consumed by the beasts of chase/wildlife in the field, therefore, there is no need to remove them from the house.
דמיהם מתבערים עד ר"ה – this is what he said: their monetary valu needs to be reoved from the world prior to Rosh Hashanah of the Eighth Year, and the same law applies that they had to teach in the Mishnah that they remove it it after Rosh Hashanah if there is anything of those funds in the world after Rosh Hashanah of the Eighth Year, one is obligated to remove them in the holiness of the Seventh Year.
ק"ו לדמיהן – But Rabbi Meir held: I am stringent regarding their monies (from the sale of the produce) more than the actual produce itself, for the produce/fruit is recognized that it would not be used for commerce, but money is not recognized and one might come to use it for commerce. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.