Mishnah.org Logo

Mishnayos Sheviis Perek 2 Mishnah 2

שביעית פרק ב׳ משנה ב׳

2

They may manure and hoe cucumbers and gourds until Rosh Hashanah. So too with regard to irrigated fields. They may remove flaws from trees, strip off leaves, cover roots with earth, and fumigate the plants until Rosh Hashanah. Rabbi Shimon says: one may also remove leaves from a grape cluster even in the seventh year itself.

מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּבֵית הַשְּׁלָחִין. מְיַבְּלִין, מְפָרְקִין, מְאַבְּקִין, מְעַשְּׁנִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל בַּשְּׁבִיעִית:

ב׳
Bartenura

מזבלין – they bring in to them manure.

מעדרים (hoe) – they dig at the roots of the trees, for every thing that is for the needs of the fruit of the Sixth Year, is permissible with the time added to (I.e., the supplement) to the Seventh Year, and something that is not other than for the need of repair of the tree is prohibited, unless it is something that even in the Seventh Year itself that ists prohibition is ot other than from the words of the Scribes, but in the supplement/time added to the Seventh Year, they did not make a decree.

בית השלחין (a field which needs irrigation) – the rain water is not enough for it and one must water it. The Aramaic Targum/translation of (Genesis 25:29): “[Esau came in from the open,] famished (i.e., tired), he is tired (in Aramaic).

מיבלין – they cut the withered twigs, warts that appear on the tree.

מפרקין – release [the too- luxuriant growth of] leaves from the tree in order to lighten it.

מאבקין – roots that are revealed, they cover them with dust.

מעשנין (fumigate) – underneath the tree to kill the worms growing on it.

אף נוטל את העלין – on the Seventh Year itself, but the First Tanna/teacher did not say other than releasing the [overly luxirant growth of] leaves in the time added to/the supplement to the Seventh Year alone. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.

מזבלין. מכניסין להם זבל:

מעדרים. חופרים בעיקרי האילנות שכל דבר שהוא לצורך פירות של ששית מותר בתוספת שביעית, ודבר שאינו אלא לצורך תקון האילן אסור, אלא אם כן הוא דבר שאפילו בשביעית עצמה אין איסורו אלא מדברי סופרים ובתוספת שביעית לא גזור:

בית השלחין. שאין די לה במי גשמים וצריך להשקותה, תרגום והוא עיף (בראשית כה) והוא משלהי:

מיבלין. חותכין היבלת. מומין הנולדין באילן:

מפרקין. העלין מעל האילן להקל מעליו:

מאבקין. שרשים המגולים מכסים אותן באבק:

מעשנין. תחת האילן להמית התולעים הגדלים בו:

אף נוטל את העלין. בשביעית עצמה, ותנא קמא לא אמר אלא מפרקין את העלין בתוספת שביעית לבד. ואין הלכה כר׳ שמעון: