Mishnah.org Logo

Mishnayos Kilayim Perek 9 Mishnah 4

כלאים פרק ט׳ משנה ד׳

4

Shrouds for the dead, and the packsaddle of a donkey are not subject to the law of kilayim. One may not [however] place a packsaddle [made of kilayim] on one’s shoulder even for the purpose of carrying dung out on it.

תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. לֹא יִתֵּן הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵפוֹ, אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ זֶבֶל:

ד׳
Bartenura

תכריכי המת – [the shrouds] that the dead is buried in them, they don’t have [the obligation to observe the Mitzvah of] Kilayim/mixed seeds as it is written (Psalms 88:6): “abandoned among the dead, [like bodies lying in the grave of whom You are mindful no more,” because a person died, he becomes free from [observing] all of the commandments (see Tractate Niddah 61b).

ומרדעת חמור – this is harder than mattresses and cushions, therefore, even if his skin touches, we are not troubled by it lest a shred of the garment used as a mattress winds itself around his body, and especially, when the mixed seats are recognized and appear in it, but a piece of clothing that where the mixed seeds are beyond recognition, he should not make it into a pack saddle for a donkey, for we are concerned lest he take from it a piece of cloth/patch for his clothing, since the mixed seeds are not recognized.

תכריכי המת. שהמת נקבר בהם אין בהן משום כלאים דכתיב (תהילים פ״ח:ו׳) במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות:

ומרדעת חמור. היא קשה יותר מכרים וכסתות, הלכך אפילו בשרו נוגע לא חיישינן שמא תכרך נימא על בשרו. ודוקא כשהכלאים נכרים ונראים בה אבל בגד שאבד בו כלאים לא יעשנו מרדעת לחמור, דחיישינן שמא יקח ממנו טלאי לבגדו, הואיל ואין הכלאים ניכרים: