Mishnayos Peah Perek 1 Mishnah 3
Change text layout:
פאה פרק א׳ משנה ג׳
They may give peah at either at the beginning of the [reaping of the] field or at the middle of it. Rabbi Shimon says: as long as he gives at the end according to the set amount. Rabbi Judah says: if he leave, one stalk, he can rely on this as [fulfilling the law of] peah; and if he did not, then he only gives as ownerless property.
נוֹתְנִין פֵּאָה מִתְּחִלַּת הַשָּׂדֶה וּמֵאֶמְצָעָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן בַּסּוֹף כַּשִּׁעוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם שִׁיֵּר קֶלַח אֶחָד, סוֹמֵךְ לוֹ מִשּׁוּם פֵּאָה. וְאִם לָאו, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא מִשּׁוּם הֶפְקֵר:
Bartenura
מתחלת השדה ומאמצעה. ואין צריך להניח פאה בסוף שדה, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) לא תכלה פאת שדך לקצור, אמרה תורה תן פאה ואף על פי שיש לך עדיין קמה לקצור:
ובלבד שיתן בסוף כשיעור. אע״ג דרבי קרא בתחלה ובאמצע שיש תורת פאה למה שנתן, מכל מקום לא מפטר אלא אם כן נותן בסוף השדה תשלום שיעור אחד מששים עם מה שנתן באמצע ובתחלה כן מוכח בירושלמי. ורמב״ם פירש ובלבד שיתן בסוף כשיעור פאה הצריכה לכל השדה, שצריך שיניח בסוף השדה אחד מששים חוץ ממה שהניח בתחלה ובאמצע:
אם שייר קלח אחד. בסוף השדה והניח אותו לפאה סומך עליו, וכל מה שהניח באמצע ובתחילה תורת פאה עליה:
ואם לאו. שלא הניח אפילו קלח אחד בסוף השדה לפאה, הרי מה שהניח באמצע ובתחילה אינה חשובה פאה אלא דין הפקר יש לה. ופליג אדרבי שמעון דאמר דמכל מקום היא חשובה פאה אלא דלא מפטר בעל השדה בהכי. והלכה כרבי שמעון:
מתחלת השדה ומאמצעה – And one does not need to place down the “corner” at the end of the field, as it is written (Leviticus 19:9): “[When you reap the harvest of your land,] you shall not reap all the way to the edges of your field…” said the Torah: Give the “corner” and even though you still have standing grain to reap.
ובלבד שיתן בסוף כשיעור – Even though the Bible extends [the application (of the word פאה ) to include] the beginning and in the middle of the field which have [upon them] the Torah-obligation of [giving] Peah [upon it] to what he had given, nevertheless, he is only exempt if he gives at the end of the field a payment [equivalent to] the measurement of one-sixtieth, together with what he had given in the middle and at the beginning, such is derived in the Jerusalem Talmud. And Maimonides explained that only as long as he gives at the end according to the measure of PEAH that is required for the entire field, that he must set aside at the end of the field one-sixtieth apart from what he had left at the beginning and middle [of the field].
ואם שייר קלח אחד – At the edge of the field and left it for the [obligatory] “corner”, he relies upon it, and everything that he left in the middle and at the beginning, the law of “Peah” is upon it.
ואם לאו – If he did not leave even one stalk at the edge of the field for [the fulfillment of the commandment of] “the corner,” what he had left in the middle and at the beginning [of the field] are not considered “the corner” but it has only the principle of HEFKER/renunciation of ownership and he (Rabbi Yehuda) disagrees with [the opinion of] Rabbi Shimon who says, that nevertheless, it is considered “PEAH/the corner” - but that the owner of the field is not exempted [from his obligation to give PEAH] with this [alone]. And the Halakha is according to Rabbi Shimon.