Mishnah.org Logo

Mishnayos Tevul Yom Perek 2 Mishnah 5

טבול יום פרק ב׳ משנה ה׳

5

Sanctified meat over which the porridge crusted, and a tevul yom touched the crust, the slices [of meat] are permitted. But if he touched one of the slices, that slice and all [the crust] that comes up with it form a connective with the other. Rabbi Yohanan ben Nuri says: the two of them serve as connectives to each other. Similarly, with [cooked] beans that have formed a layer over pieces of bread. Beans or other foods cooked in a pot: when they are still separate, do not serve as connectives; but when they become a solid pulp, they do act as connectives. If they formed several solid masses, they are to be counted. If oil floats on wine and a tevul yom touched the oil, only the oil is disqualified. But Rabbi Yohanan ben Nuri says: each serves as a connective with the other.

בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ שֶׁקָּרַם עָלָיו הַקִּפָּה, נָגַע טְבוּל יוֹם בַּקִּפָּה, חֲתִיכוֹת מֻתָּרוֹת. נָגַע בַּחֲתִיכָה, חֲתִיכָה וְכָל הָעוֹלִים עִמָּהּ, חִבּוּר זֶה לָזֶה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם חִבּוּר זֶה לָזֶה. וְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת שֶׁקָּרְמוּ עַל גַּבֵּי פְרוּסוֹת. מַעֲשֵׂה קְדֵרָה בַקִּטְנִיּוֹת, בִּזְמַן שֶׁהֵן פְּרוּדִים, אֵינָן חִבּוּר. בִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ, חִבּוּר. אִם הָיוּ גוּשִׁין הַרְבֵּה, הֲרֵי אֵלּוּ יִמָּנוּ. שֶׁמֶן שֶׁהוּא צָף עַל גַּבֵּי הַיַּיִן וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן, לֹא פָסַל אֶלָּא הַשֶּׁמֶן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם חִבּוּר זֶה לָזֶה:

ה׳
Bartenura

בשר הקודש שקרם עליו הקיפה (sacred flesh on the top of which a layer of jelly was formed – as a crust) – the spices and the soup and the fat of the meat congealed upon it, that it was softened and everything became like a kind of crust.

החתיכות מותרות – for the crust is not a connection/junction.

וכל העולים עימה – is considered connected to it, but the rest is ritually pure.

שניהם חיבור – and whether he touched the jelly or whether he touched the pieces [of meat], he has invalidated everything. But the Halakha is not according to Rabbi Yohanan ben Nuri.

ווכן בקטניות (and so in the case of pulse) – of bread that we place on the pulse.

מעשה קדרה בקטניות (that which is cooked in the cooking pot and pulse) – that is to say, pulse that was cooked in a cooking pot, and it is their manner to be split/burst apart. And when they cook well, they attach/connect and become a kind of lump/clod. And there are those who have the reading (instead of "מעשה קדרה בקטניות" /”that which is cooked in the cooking pot in pulse,” [the reading}: "מעשה קדירה וקטניות"/”that which is cooked in the cooking pot and pulse.

הרי אלו ימנו (lo, they are counted – if there are many masses of pulse) – if the unclean reptile touched one of them, it is first [degree of ritual uncleanness], and the clod/lump that is adjacent to it is second [degree of ritual uncleanness], and the other that is adjacent/next to the second [degree of ritual uncleanness] is third-degree uncleanness of heave-offering/priest’s due.

שניהן חיבור זה לזה – but if the person who had immersed himself that day/Tevul Yom touched one of them, its neighbor is invalidated. But the Halakha is not according to Rabbi Yohanan ben Nuri.

בשר הקודש שקרם עליו הקיפה. קפאו עליו התבלין והמרק ושומן הבשר, שנימוח ונעשה הכל כמין קרום:

החתיכות מותרות. דלא הוי הקרום חיבור:

וכל העולים עמה. חשיב מחובר לה. והשאר טהור:

שניהם חיבור. ובין שנגע בקיפה בין שנגע בחתיכות, פסל הכול. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי:

על גבי פרוסות. של לחם שמניחין על הקטניות:

מעשה קדירה בקטניות. כלומר, קטניות שנתבשלו בקדירה ודרכן להתבקע, וכשמתבשלות יפה מתחברות ונעשות כמין גוש. ויש שגורסין, מעשה קדירה וקטניות:

הרי אלו ימנו. אם נגע שרץ באחד מהן, הרי הוא ראשון. והגוש הסמוך לו שני, והאחר הסמוך לשני שלישי בתרומה:

שניהן חיבור זה לזה. ואם נגע טבול יום באחד מהן, נפסל חבירו. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי: