Mishnah.org Logo

Mishnayos Zavim Perek 5 Mishnah 9

זבים פרק ה׳ משנה ט׳

9

He who ate nevelah of a clean bird, and it still is in his gullet, defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at one [more remove]. If he put his head within the air-space of an oven, the oven remains clean. But if he vomited or swallowed it, he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] unfit at one [more remove]. But as long as it is still in his mouth, until he swallows it, he remains clean.

הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָהוֹר, וְטָהוֹר הַתַּנּוּר. הֱקִיאָהּ אוֹ בְלָעָהּ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. וּכְשֶׁהִיא בְתוֹךְ פִּיו, עַד שֶׁיִּבְלָעֶנָּה, טָהוֹר:

ט׳
Bartenura

והוא בבית הבליעה (and it is in the esophagus/gullet) – all the time that it (i.e., the food) is in the esophagus it defiles clothing, and since it defiles clothing, it defiles two things (i.e., it’s law is like that of a primary source of ritual defilement – that it makes something first degree of ritual impurity and a first makes non-holy produce second-degree of ritual impurity) and invalidates/makes unfit one (i.e., something second degree of ritual impurity makes priest’s due/heave offering unfit).

הכניס ראשו באויר התנור – even though the carrion of the bird exists with the esophagus/gullet of the person who eats it, everything is in the airspace of the over, nevertheless, it (i.e., the oven) is ritually pure. For the oven is not defiled on account of the person, for everything that defiles clothing does not defile humans and earthenware vessels. But because of the carrion of a clean bird it does not become defiled, for it lacks defilement other than the person in his esophagus/gullet.

הקיאה או שבלעה (he vomited it out or swallowed it) – that is he separated from it. That from when it (i.e., the food particles of the carrion of the clean bird) descended to the stomach, it has no defilement, and when it is in his mouth, it has no defilement, for it is written (Leviticus 17:15): “[Any person, whether citizen or stranger,] who eats what has died/"[וכל נפש] אשר תאכל [נבלה]" for it is written, “who has not eaten” – food in the esophagus/gullet.

והיא בבית הבליעה. כל זמן שהיא בבית הבליעה מטמא בגדים, וכיון דמטמא בגדים מטמא שנים ופוסל אחד:

הכניס ראשו באויר התנור. אע״ג דקיימא נבלת העוף עם בית הבליעה של האוכל הכל באויר התנור, אפילו הכי טהור, דמחמת האדם לא מיטמא התנור, דכל המטמאים בגדים אין מטמאין אדם וכלי חרס. ומחמת נבלת העוף לא מיטמא דאין לה טומאה אלא לאדם בבית הבליעה:

הקיאה או שבלעה. היינו פירש. דמשירדה לבטן אין לה טומאה, וכשהיא לתוך פיו אין לה טומאה, דלא יאכל כתיב (ויקרא כב), אכילה בבית הבליעה: