Mishnah.org Logo

Mishnayos Zavim Perek 5 Mishnah 1

זבים פרק ה׳ משנה א׳

1

One who touches a zav, or whom a zav touches, who moves a zav or whom a zav moves, defiles by contact food and liquids and vessels that are rinsed, but not by carrying. A general principle was stated by Rabbi Joshua: anyone that defile garments while still in contact [with their source of uncleanness] also defiles foods and liquids so as to become [unclean] in the first grade, and the hands so that they become [unclean] in the second grade; but they do not defile people or earthenware vessels. After they separated from their source of uncleanness they defile liquids so as to become [unclean] in the first grade, and food and the hands so that they become [unclean] in the second grade, but they do not defile garments.

הַנּוֹגֵעַ בַּזָּב אוֹ שֶׁהַזָּב נוֹגֵע בּוֹ, הַמַּסִּיט אֶת הַזָּב אוֹ שֶׁהַזָּב מַסִּיטוֹ, מְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים וּכְלֵי שֶׁטֶף בְּמַגָּע, אֲבָל לֹא בְמַשָּׂא. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּל הַמְטַמֵּא בְגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ, מְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְלֵי חֶרֶס. לְאַחַר פְּרִישָׁתוֹ מִמְּטַמְּאָיו, מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהָאֳכָלִין וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְגָדִים:

א׳
Bartenura

הנוגע בזב. וכלי שטף במגע (he who touches a Zav/person with a flux. And a vessel that requires only rinsing to be restored to Levitical cleanness) – for just as a person who touches a Zav/person with a flux defiles clothing at the time of his contact/touching, so he defiles all vessels that touch them at the time of his [physical] contact with a Zav, except for humans and earthenware vessels. As it is taught in the [Halakhic Midrash] of the Torah of the Priests (i.e., Sifra), from where do we make the rest of vessels like clothing? The inference teaches us (Leviticus 15:5): “and remains impure/וטמא [until the evening].” I might think that it makes a person and earthenware vessels [impure], the inference teaches us "בגד"/”All cloth [or leather on which semen falls shall be washed in water and remain impure until evening]” (Leviticus 15:17); it defiles clothing, but it does not defile human beings and earthenware vessels. And especially at the time of contact with the Zav/person with a flux, but if he separates [from the things that make him unclean], it does not, as it is written (Leviticus 15:5): “Anyone who touches his bedding shall wash his clothes, bathe in water and remain impure [until evening];” at the time of his contact he defiles his clothing, [but if] he separates, he does not defile clothing.

אבל לא במשא (but not what he carries) – if at the time of his contact with a Zav/person with a flux he carried clothing but did not touch them, they are ritually pure.

כל המטמא בגדים בשעת מגעו – as for example, a person who touches a man with a flux/gonorrhea, or a woman with a flux, or a woman who has just given birth and with their discharges, with what they lie upon (i.e., bedding) and with what they sit upon.

מטמא אוכלים להיות תחלה – because he is considered like a primary source of ritual defilement at the time of his contact, since the Torah stated that he defiles clothing.

ואת הידים להיות שניות – but the body of a person, he (i.e., the Zav) does not defile, as it is taught in the concluding clause that he does not defile a person and an earthenware vessel.

ולאחר פרישתו ממטמאיו מטמא את המשקין להיות תחלה – and even though he is not aught but first degree of ritual impurity, he makes the liquids first remove, for even second degree of ritual impurity defiles liquids to be first remove. But they are likely/liable to catch uncleanness and don’t require fitness to become unclean (which arises from contact with certain liquids) like foods, they (i.e., the Rabbis) decreed concerning them that they are always of first remove, as a decree because of liquids that come on account of [contact with] a reptile which are first remove from the Torah.

והאוכלים והידים להיות שניות – since he separated from the things which make him unclean, it is not other than a mere first [degree of ritual defilement].

הנוגע בזב וכלי שטף במגע. דכי היכי דאדם הנוגע בזב מטמא בגדים בשעת מגעו, כך מטמא כל כלים שנוגע בהן בשעת מגעו בזב, חוץ מאדם וכלי חרס, דתניא בתורת כהנים, מנין לעשות שאר כלים כבגדים, תלמוד לומר (ויקרא ט״ו:ה׳) וטמא. יכול יטמא אדם וכלי חרס, תלמוד לומר בגד, בגד הוא מטמא ואינו מטמא אדם וכלי חרס. ודוקא בשעת מגעו בזב. אבל פירש, לא, דכתיב (ויקרא טו) ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא, בשעת מגעו מטמא בגדים. פירש, אינו מטמא בגדים:

אבל לא במשא. אם בשעת מגעו בזב נשא בגדים ולא נגע בהן, טהורים:

כל המטמא בגדים בשעת מגעו. כגון הנוגע בזב וזבה ויולדת, ובמעינותיהם, במשכבן, ובמושבן:

מטמא אוכלים להיות תחלה. מפני שהוא נחשב כאב הטומאה בשעת מגעו, כיון דאמרה תורה שהוא מטמא בגדים:

ואת הידים להיות שניות. אבל גופו של אדם, אינו מטמא, כדקתני סיפא שאינו מטמא אדם וכלי חרס:

לאחר פרישתו ממטמאיו מטמא את המשקין להיות תחלה. ואע״פ שאינו אלא ראשון לטומאה, עושה המשקין תחלה, דאפילו שני לטומאה מטמא משקין להיות תחלה. לפי שהן עלולין לקבל טומאה ואינו צריכין הכשר כמו האוכלים, גזרו בהן שיהיו לעולם תחלה, גזירה משום משקין הבאין מחמת שרץ שהם תחלה מן התורה:

והאוכלים והידים להיות שניות. דכיון דפירש ממטמאיו, אינו אלא ראשון בעלמא: