Mishnayos Zavim Perek 2 Mishnah 3
Change text layout:
זבים פרק ב׳ משנה ג׳
One who had [a discharge of] semen does not defile due to zivah for a period of twenty-four hours. Rabbi Yose says: [only] that day. A non-Jew who had a discharge of semen and then converted, he immediately becomes unclean due to zivah. [A woman] who had [an issue] of blood, or had experienced difficulty [in childbirth], [the time prescribed] is twenty-four hours. One who strikes his slave, the "day or two" is twenty-four hours. A dog that eats a corpse's flesh, for three days from one time of day to the same time of day, it is considered to be in its natural state.
הָרוֹאֶה קֶרִי, אֵינוֹ מִטַּמֵּא בְזִיבָה מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יוֹמוֹ. נָכְרִי שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִתְגַּיֵּר, מִיָּד הוּא מִטַּמֵּא בְזִיבָה. הָרוֹאָה דָם וְהַמַּקְשָׁה, מֵעֵת לְעֵת. וְהַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ יוֹם יוֹמַיִם, מֵעֵת לְעֵת. כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת, שְׁלשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת, הֲרֵי הוּא כִבְרִיָּתוֹ:
Bartenura
אינו מיטמא בזיבה מעת לעת. דהאי זיבות מחמת חולשא דקרי הוא. ובראיה שניה איירי, דראשונה מטמאה באונס. וכשם שתולין לקרי מעת לעת, כך למראה ולהרהור תולין מעת לעת. אבל למאכל ולמשתה למשא ולקפיצה, תולין לו כל זמן שהוא מצטער, ואמרינן דמחמת הצער הוי הזיבה ולא מבשרו:
רבי יוסי אומר יומו. אין תולין אלא אותו היום שראה קרי בלבד, ולע מעת לעת. ואין הלכה כר׳ יוסי:
מיד מיטמא בזיבה. דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. ואע״פ שראה זיבות כשהוא נכרי, מיטמא בזיבה בהך שניה שרואה בתוך מעת לעת של קרי, דנעשית לו כראיה ראשונה דמטמא באונס, ומצטרפת עם השניה שיראה אחר מעת לעת של קרי. דראיית זיבה של נכרי כמאן דליתא, דאין הנכרים מיטמאין בזיבה:
הרואה דם. מטמאה כל טהרות שנתעסקה בהן למפרע מעת לעת, כדפרישנא בריש נדה. ואיידי דאיירי במעת לעת, קחשיב כל הני ששיעורן במעת לעת:
וכן המקשה. בימי זיבה. דאמרינן כי תזוב זוב דמה, מחמת עצמה ולא מחמת ולד. ואם שפתה מן החבלין מעת לעת וילדה, לא תלינן דם קושי בדם לידה:
המכה את עבדו. האמור בתורה (שמות כ״א:כ״א) אך אם יום או יומים יעמוד, ודרשינן יום שהוא כיומים, זהו מעת לעת:
כלב שאכל בשר המת. דקיימא לן דאין מתעכל במעיו עד לאחר שלשה ימים מעת לעת, דהכי תנן במסכת אהלות פרק י״א, וכמה תשהה במעיו, שלשה ימים מעת לעת:
והוא שיהא כברייתו. שלא נשתנה. ועוד איכא טובא ששיעורן מעת לעת ולא חשיב, ותנא ושיירי:
אינו מטמא בזיבה מעת לעת – for these emissions of semen/gonorrhea are because of weakness that they called, and we are speaking about the second sighting, for the first [sighting] defiles through unavoidable accident . And just as we suspend/leave it in doubt for an emission over an astronomical period of twenty-four hours, so also for the sighting [of a woman] and for a fantasy, we suspend/leave it doubt for a period of twenty-four hours. But for eating and drinking and carrying and jumping, we suspend/leave it doubt for him all the time that he is in pain, and we say that because of the pain, he had a flux/emissions but not from his member/flesh.
רבי יוסי אומר יומו – we do not suspend/leave in doubt other than for that day that he saw the emission alone, but not for an astronomical period of twenty-four hours. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.
מיד מיטמא בזיבה – that a proselyte who converted [to Judaism] is like a small child who was born. And even though he saw gonorrhea/emissions while he was a heathen, he becomes defiled through the gonorrhea in this second sighting that he sees within the astronomical period of twenty-four hours of emission, for the sighting of a flux of a heathen is like something that doesn’t exist, for heathens do not defile through emissions/gonorrhea.
הרואה דם – defiles all the pure things she was engaged with retroactively for an astronomical period of twenty-four houses, as we explained at the beginning of [Tractate Niddah] (Chapter 1, Mishnah 1), and since we are dealing with/speaking about an astronomical period of twenty-four hours, we consider all of these that their measurements are over an astronomical period of twenty-four hours.
וכן המקשה בימי זיבה – for we have stated (Leviticus 15:25): “[When a woman] has had a discharge of blood [for many days, not at the time of her menstrual impurity,]” because of herself, but not because of offspring. But if she let blood flow from the spices over an astronomical period of twenty-four hours and she gave birth, we don’t suspend the protracted travailing with the blood of giving birth.
המכה את עבדו- it is stated in the Torah (Exodus 21:20): “When a man strikes his slave male or female, with a rod, [and he dies there and then, he must be avenged.] But if he survives a day or two, [he is not to be avenged, since he is the other’s property],” and we expound that “day”/"יום" is like two days, and this is the astronomical period of twenty-four hours.
כלב שאכל בשר המת – for we hold that it isn’t consumed in its bowels/intestines until after three days from one astronomical period of twenty-four hours, and such it is taught in Tractate Ahilot in Chapter 11 (Mishnah 7), “And how much must it remain in his intestines? Three whole days of astronomical periods of twenty-four hours.
והוא שיהא כברייתו (and it continues in its natural state) – that it doesn’t change. And furthermore, there is more that their measure is an astronomical period of twenty-four hours but it is not considered, for he taught and omitted (i.e., the Mishnah taught certain cases and omitted other cases – the list is incomplete).