Mishnah.org Logo

Mishnayos Parah Perek 5 Mishnah 4

פרה פרק ה׳ משנה ד׳

4

A reed pipe that was cut [for use as a container] for the hatat: Rabbi Eliezer says: it must be immersed immediately. Rabbi Joshua ruled: he defiles it and then immerses it. All are eligible to prepare the mixture, except a deaf mute, an imbecile and a minor. Rabbi Judah says a minor is eligible, but disqualifies a woman and a hermaphrodite.

שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁחֲתָכָהּ לְחַטָּאת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַטְבִּיל מִיָּד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יְטַמֵּא וְיַטְבִּיל. הַכֹּל כְּשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן, וּפוֹסֵל בְּאִשָּׁה וּבְאַנְדְּרוֹגִינוֹס:

ד׳
Bartenura

שפופרת (tube) – of reed.

שחתכה – he prepared it to place in it the waters of lustration or the ashes of lustration (i.e., of the sin-offering), even if a חבר/member of a group dedicated to the precise observance of the commandments who is not suspect regarding defilement.

ר' אליעזר אומר יטביל מיד – and there is recognition, that the [rituals surrounding] the cow/heifer are performed by someone who had immersed himself that day, because vessels that have been completed in ritual purity require ritual immersion for consecrated objects, lest there remain in the vessel the spittle that comes out from the mouth of a person who is not punctilious in his observance of the laws of tithing and ritual purity (i.e., a common, uneducated person/עם הארץ), and it is moist at the time at the time when he completes the vessel and he defiles it. But even though that this defilement does not require [waiting until] sunset but only ritual immersion, nevertheless, there is recognition, because regarding the cow/heifer of lustration (i.e., the sin offering), it makes him like someone who has been defiled by a corpse on his seventh day and he defiles people and vessels, and if there is of a heifer, he would require a sunset [to pass], and it (i.e., the tube of the reed) would also require it.

ר' יהושע אומר יטמא ויטביל – that in another matter there isn’t any recognition, since the vessels that are completed in ritual purity do not require [the passing of] a sunset to mix them. But the Halakha is according to Rabbi Yehoshua.

הכל כשרים לקדש - all those who are poor are fit/appropriate to cast the ashes into the mater, and even women. As is it written concerning the collection of the ashes of the cow/heifer (Numbers 19:9): “A man/person who is pure shall gather up the ashes of the cow and deposit them outside the camp [in a pure place, to be kept for water of lustration of the Israelite community].,” and we expound [on the word] "איש"/a person or man, to permit the non-Kohen/”foreigner.” [The word] טהור/pure [means] even a woman; [the word] "והניח"/he shall deposit [implies] a person that has cognitive awareness/temperament to place it, excluding the deaf-mute, the imbecile and a minor who lack cognitive awareness. And after [the collection of its ashes], if is written that this Divine service of mixing – and there is no Divine Service that interrupts in the meanwhile. We learned that all who are fit/appropriate for the collection of its ashes are fit/appropriate for mixing.

ר' יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה – but if there is that everyone who is fit for the collection of [ashes] is fit for mixing, it (i.e., the Torah) should write, "ולקח"/and he takes, in the singular with regard to mixing, for just as (i.e., the Torah) wrote, "ואסף"/and he collected – in the singular for collecting [of the ashes], why does it write, "ולקחו"/and they shall take (see Numbers 19:17 – “Some of the ashes from the fire of purification shall be taken for he impure person,”/"ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת", that even those that are invalid there are fit/appropriate here, such as a minor. But not a woman, for it is written (Numbers 19:17): "ונתן עליו מים חיים אל-כלי"/and fresh water shall be added to them in a vessel), "ונתן"/and he shall give, and not "ונתנה"/and she gave.

שפופרת. של קנה:

שחתכה. תיקנה לשום בה מי חטאת או אפר חטאת, אפילו חתכה חבר שאינו חשוד על הטומאה:

ר׳ אליעזר אומר יטביל מיד. ואיכא היכרא. דפרה נעשית בטבול יום, משום דכלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקודש, שמא נשאר בכלי רוק היוצא מפיו של עם הארץ ועדיין הוא לח בשעת גמרו של כלי ומטמאו. ואע״ג דטומאה זו אינה צריכה הערב שמש אלא טבילה בלבד, מכל מקום איכא הכירא, משום דלגבי פרת חטאת עשאוה כטמא מת בשביעי שלו ומטמא אדם וכלים, ואי איתא דפרה היתה צריכה הערב שמש, גם היא היתה צריכה:

ר׳ יהושע אומר יטמא ויטביל. דבענין אחר ליכא הכירא, כיון דכלים הנגמרים בטהרה לא בעו הערב שמש לקדש. והלכה כר׳ יהושע:

הכל כשרים לקדש. כל הטהורים כשרים להשליך האפר על גבי המים, ואפילו נשים. דכתיב גבי אסיפת אפר הפרה, ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה, ודרשינן איש, להכשיר את הזר. טהור, ואפילו אשה. והניח, מי שיש בו דעת להניח, פרט לחרש שוטה וקטן שאין בהן דעת להניח. ובתר [אסיפת אפרה] כתיבא הך עבודה דקידוש ואין עבודה מפסקת בינתים. למדנו שכל הכשר לאסיפת אפרה כשר לקידוש:

ר׳ יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה. דאם איתא דכל הכשר באסיפה כשר בקידוש, לכתוב ולקח לשון יחיד בקידוש, כי היכי דכתב ואסף לשון יחיד באסיפה, מאי ולקחו, דאפילו הנך דפסולים התם כשרים הכא, כגון קטן. אבל אשה לא, דכתיב ונתן, ולא ונתנה: