Mishnayos Oholos Perek 17 Mishnah 5
Change text layout:
אהלות פרק י"ז משנה ה׳
[With regard to] a field in which a grave had been lost, and upon which a house had been built with an upper story above it: If the entrance of the upper room was directly above the entrance of the house, the upper story remains clean; But if not the upper story becomes unclean. [With regard to] soil from a bet peras, or soil from a foreign country that came in with vegetables, the pieces of the soil combine together [to transmit impurity if they form a portion] the size of a packing-bag seal, the words of Rabbi Eliezer; But the sages say: there must be one portion of the size of a packing-bag seal. Rabbi Judah says: It happened once that letters came from overseas for the sons of the high priests and they had on them about a se'ah or two se'ahs of seals [of dirt], but the sages were not concerned on account of uncleanness.
שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, וּבָנָה בָהּ בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, אִם הָיְתָה פִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל בַּיִת, עֲלִיָּה טְהוֹרָה. וְאִם לָאו, עֲלִיָּה טְמֵאָה. עֲפַר בֵּית הַפְּרָס וַעֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּא בְיָרָק, מִצְטָרְפִין כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְמָקוֹם אֶחָד כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ אִגְּרוֹת בָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם לִבְנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים, וְהָיוּ בָהֶם כִּסְאָה וּכְסָאתַיִם חוֹתָמוֹת, וְלֹא חָשׁוּ לָהֶם חֲכָמִים מִשּׁוּם טֻמְאָה:
Bartenura
עליה טהורה. ממה נפשך, אם הקבר בתוך הבית, הבית טמא והעליה טהורה. ואם הקבר תחת אסקופת פתח הבית, טומאה נכנסת לבית ועליה טהורה. אבל כשאין פתח העליה מכוון כנגד פתח הבית, חיישינן דלמא קאי קבר תחת הכותל מכוון כנגד פתחה של עליה, ובוקעת הטומאה עד שמגעת לפתחה של עליה, ונכנסת לעליה דרך הפתח:
ועפר חוצה לארץ. כלומר או עפר חו״ל. דארץ העמים ובית הפרס תרוייהו מטמו במגע ובמשא:
שבא בירק. כגון אגודה של ירק שיש בה קלחים הרבה שנעקרו בגושיהן, ובכל קלח בפני עצמו ליכא עפר כחותם המרצופין שהוא שיעור הגוש לטמא:
חותם המרצופין. אמתחות של עור כעין שקין שהולכי דרכים נותנים כליהם בתוכם וחותמים עליהם בחותם של טיט:
כסאה וכסאתים חותמות. של טיט. והאי עובדא מייתי רבי יהודה לסיועי לרבנן דלסאה וסאתים מעפר שבא מחוצה לארץ לא חששו, הואיל ולא היה בחותם אחד בפני עצמו כחותם המרצופין. והלכה כחכמים:
אין עושין אותה בית הפרס – they (i.e., the Rabbis did not decree defilement other than on a clod/clump of earth in its natural condition, but they did not decree on dirt that was swept away with the water.
עליה טהורה -whichever way you turn, if the grave is within the house, the house is impure and the upper chamber is ritually pure. If the grave is under the threshold of the entrance of the house, the defilement enters the house and the upper chamber is ritually pure. But when the opening of the upper chamber is not corresponding opposite the opening of the house, we are concerned that perhaps the grave exists underneath the wall that is corresponding to the opening of the upper chamber, and the defilement bursts forth until it reaches to the opening of the upper chamber, and enters into upper chamber through the opening.
ועפר חוצה לארץ – that is to say, or the dirt of outside of the Land of Israel. For the Land of the Nations and the Bet HaPras together defile through touching and through lifting.
שבא ברק – as for example a bunch of greens that have many stalks/stems that were uprooted in their clods of earth, for in each stalk/stem on its own, there isn’t dirt like the seal of the packing bags (especially adapted for ship-loads) which is the measure of clods of earth to defile.
חותם המרצופין – leather bags, like sacks, that those who travel place their vessels into them and seal them with a seal of plaster.