Mishnah.org Logo

Mishnayos Oholos Perek 11 Mishnah 7

אהלות פרק י"א משנה ז׳

7

A dog which had eaten the flesh of a corpse and then died and was lying over the threshold:Rabbi Meir says: if its neck has a thickness of one handbreadth it can bring the uncleanness, but if not, it does not bring the uncleanness. Rabbi Yose says: we [examine to] see where the uncleanness is. If it is beneath the lintel and inwards, the house becomes unclean; if from the lintel and outwards, the house remains clean. Rabbi Eliezer says: if its mouth [points] inwards, the house remains clean; if its mouth [points] outwards, the house becomes unclean, since the uncleanness goes out through its hind. Rabbi Judah ben Batera says: in either case the house becomes unclean. How long can [the uncleanness] remain in its entrails? Three whole days. [If in the entrails] of fishes or birds, as long as [it takes for the uncleanness] to fall in the fire and be consumed, the words of Rabbi Shimon. Rabbi Judah ben Batera says: in the case of fishes or birds, twenty-four hours.

כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת וּמֵת הַכֶּלֶב וּמֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בְּצַוָּארוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְאִם לָאו, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה, מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא. מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלַחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פִּיו לִפְנִים, הַבַּיִת טָהוֹר. פִּיו לַחוּץ, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצֵאת דֶּרֶךְ שׁוּלָיו. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא. כַּמָּה תִשְׁהֶה בְמֵעָיו. שְׁלשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים, כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים, מֵעֵת לְעֵת:

ז׳
Bartenura

ומת הכלב – for if it (i.e., the dog) lived, even if all of it was in the house, the house is pure, for absorbed defilement [found] in living creatures is not defilement.

ומוטל על האסקופה – and its neck is inside.

אם יש בצוארו פותח טפח – the width of the neck is a handbreadth. And they estimate it through a thread that surrounds the neck. For everything that is within the width of a handbreadth, there is in its circumference three handbreadths.

מביא את הטומאה – to the upper side that within it (i.e., the dog), it overshadows over the defilement and the defilement and conducts it into the house.

ואם לאו – that there isn’t an opening of a handbreadth.

אינו מביא את הטומאה – that concerning the matter of bringing the defilement we require an opening of a handbreadth.

רבי יוסי אומר רואים את הטמאה – we check the place of the defilement on the body of the dog. If it (i.e., the defilement in the belly of the dog) is from the lintel and inside, the house is impure even though its neck does not have the thickness of a handbreadth, for hidden defilement bursts forth and ascends, and it is found that the house overshadowed over the defilement. And the Halakha is according to Rabbi Yossi.

פיו לפנים – and the hole of his tail (i.e., the dog’s rectum) is from the outside.

הבית טהור – if the defilement is from the outside. For because of the conducting water through a channel, we do not defile him, for here is no path for the food to leave through its motuh, but rather through the hole in the privy.

פיו לחוץ – and through its lower part of the body/abdomen is on the inside.

הבית טמא – for this is the path of the small opening which was at its conclusion to exit.

בין כך ובין כך – whether its (i.e., the dog’s) mouth is inside or whether its mouth is outside, whether the defilement is opposite the lintel and inside or whether the defilement is outside, whether there is in its neck a handbreadth or whether there isn’t in its neck [the space of] a handbreadth, in every matter the house is impure, for the defilement goes whether through its entrance or whether through its exit.

כמה תשהה – the flesh of the corpse.

במעיו – of the dog prior to the dog dying and further would not defile because it would be considered as consumed.

שלשה ימים מעת לעת – from the time it (i.e., the dog) ate it. As we state in [Tractate Shabbat folio 155b] that it is revealed and known before the Holy One, blessed be He that the food of a dog is small, therefore, it leaves its food remains in its intestines for three days.

בעופות ובדגים – if they (i.e., birds and/or fish) ate from the flesh of the corpse, in order that it fall into the fire and be burned.

ר' יהודה בן בתירא אומר וכו' – And the Halakha is according to Rabbi Yehuda ben Beteira.

ומת הכלב. דאילו חי אפילו כולו בבית, הבית טהור, דטומאה בלועה בבעלי חיים אינה מטמאה:

ומוטל על האסקופה. וצוארו לפנים:

אם יש בצוארו פותח טפח. רוחב הצואר טפח. ומשערין אותו על ידי חוט המקיף את הצואר. דכל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו שלשה טפחים:

מביא את הטומאה. דצד העליון שבו מאהיל על הטומאה וממשיך את הטומאה לבית:

ואם לאו. דאינו פותח טפח:

אינו מביא את הטומאה. דלענין הבאת טומאה בעינן פותח טפח:

רבי יוסי אומר רואים את הטומאה. בודקים בגופו של כלב את מקום הטומאה. אם היא מן המשקוף ולפנים, הבית טמא אע״פ שאין בצוארו רוחב טפח, דטומאה טמונה בוקעת ועולה, ונמצא שהבית האהיל על הטומאה. והלכה כר׳ יוסי:

פיו לפנים. ונקב זנבו מבחוץ:

הבית טהור. אם טומאה מבחוץ. דמשום המשכה לא מטמאינן ליה, שאין דרך מאכל לצאת דרך פיו אלא דרך נקב בית הרעי:

פיו לחוץ. ושוליו לפנים:

הבית טמא. שהרי דרך פתח קטן זה היה סופה לצאת:

בין כך ובין כך. בין פיו לפנים בין פיו לחוץ, בין טומאה מכנגד המשקוף ולפנים בין טומאה לחוץ, בין יש בצוארו טפח בין אין בצוארו טפח, בכל ענין הבית טמא, דטומאה יוצאה בין דרך כניסתה בין דרך יציאתה:

כמה תשהה. בשר המת.

במעיו. של כלב קודם שימות הכלב ושוב לא יטמא מפני שיהיה חשוב כמעוכל:

שלשה ימים מעת לעת. משעה שאכלה. כדאמרינן [שבת דף קנ״ה] גלוי וידוע לפני הקב״ה שמזונותיו של כלב מועטין לפיכך משהה אכילתו בתוך מעיו שלשה ימים:

בעופות ובדגים. אם אכלו בשר המת, כדי שתפול לאור ותשרף:

ר׳ יהודה בן בתירא אומר וכו׳ והלכה כרבי יהודה בן בתירא: