Mishnah.org Logo

Mishnayos Oholos Perek 9 Mishnah 16

אהלות פרק ט׳ משנה ט"ז

16

A jar resting on its bottom in the open air: If an olive-sized [portion] of a corpse is placed beneath it or within it directly [above] its bottom, the uncleanness cleaves upwards and downwards, and the jar becomes unclean. [If the uncleanness is] outside below a [protruding] side, the uncleanness cleaves upwards and downwards, but the jar remains clean. [If the uncleanness is] within [the jar] and underneath the protruding sides, If there is within the [cavity of] the side a space of a cubic handbreadth everything [within the cavity] becomes unclean, but what lies directly [below] the mouth remains clean. If there is not [a space of a cubic handbreadth] the uncleanness cleaves upwards and downwards. When do these rules apply? When the jar is clean. If it was unclean, or if it was one handbreadth high off the ground, or covered, or inverted [so as to stand] on its mouth, if there is uncleanness beneath it, within it or above it, everything becomes unclean.

חָבִית שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ בָאֲוִיר וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ בְתוֹכָהּ כְּנֶגֶד קוּרְקוּרָתָהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהֶחָבִית טְמֵאָה. תַּחַת דָּפְנָהּ מִבַּחוּץ, טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהֶחָבִית טְהוֹרָה. בְּתוֹכָהּ וְתַחַת דָּפְנָהּ, אִם יֵשׁ בַּדְּפָנוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא, וּכְנֶגֶד פִּיהָ, טָהוֹר. וְאִם לָאו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּטְהוֹרָה. אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה אוֹ גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח אוֹ מְכֻסָּה אוֹ כְפוּיָה עַל פִּיהָ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא:

ט"ז
Bartenura

חבית שהיא יושבת – their jars are narrow above to the side of the their mouths, and below to the side of the rims and wide in their middles, and they are like a kind of wide stomach that protrudes from them in their middles from the outside.

באויר – that is, in the airspace of the world, to exclude that which is under the tent.

קורקורתה (rimmed bottom of a vessel – corresponding to the bottom – under or on the rim of its bottom) – like its bottom and they are its rims.

בוקעת ועולה בוקעת ויורד – and all the vessels that are opposite the olive’s bulk [of defilement] are ritually impure, whether undeath it or whether above it or whether within it, something that is like the hive that is above [Mishnah 13] that sits o its rims. But that which is on the sides which is not opposite the olive’s bulk [of defilement] are pure.

והחבית טמאה – not that the jar itself is impure but we are dealing here with a jar that is not susceptible to receive ritual defilement as will be proven in the concluding clause [of the Mishnah], but that the jar is impure, meaning to say, even vessels that are outside of the jar opposite the defilement are impure, because a mere vessel,its mouth is wide like the measurement of its rimmed bottom and because there is no interruption between the airspace of its inside to the airspace that is on top of it above it [and] outside of it, because it doesn’t protect what is outside of it, it doesn’t protect what is inside/within it.

תחת דופנה מבחוץ טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת – and anything that is opposite the olive’s bulk [of defilement] is impure outside of the jar.

והחבית טהורה – that is, what is within the jar, even opposite the olive’s bulk [of defilement] for the walls of the jar protrude in the middle and when there is an olive’s bulk [of defilement] under the wall, its wall is similar to the hive which is lying on its side, that is inside is pure, because there is an interruption between the airspace of the inside that is opposite the olive’s bulk [of defilement] to the airspace that is outside of opposite the olive’s bulk [of defilement].

בתוכה ותחת דופנה – that is to say inside the cavity of its wall. We call it underneath its wall, because the wall goes and becomes narrow to the side of its mouth. And this excludes on its rim that is directed corresponding/opposite to its mouth.

אם יש בדפנות פותח טפח – that the belly of jar protrudes so much outward that there is in one place up until corresponding with the mouth of the jar a cubic handbreadth.

ואם לאו – but if there isn’t there a handbreadth.

טומאה בוקעת ועולה – and it is not impure other than opposite the olive’s bulk [of defilement].

במה דברים אמורים בטהורה – with a jar that is not susceptible to receiving ritual impurity.

אבל אם היתה טמאה – as for example, a mere jar that was smelted in a kiln/furnace, which does receive defilement.

או גבוהה אן הארץ טפח או מכוסה או כפויה – and even if it is pure.

וטומאה תחתיה או בתוכה או על גבה, הכל טמא – that if it susceptible to receive ritual impurity and sits on its rims and the defilement is underneath it or within it or on top of it, even though that an earthenware vessel is not defiled from above it, the jar itself is defiled here. Since this refers to vessels that are within after they are not surrounded by a tight-fitting lid, for a vessel does not protect even on wat is ithin it other than with walls of tents in a place where there isn’t an interruption from the airspace within to the airspace outside of it. And that which is below which is under its rims, and it doesn’t teach under its wall from the outside. But the jar itself is defiled, and since the jar itself is impure, all of the vessels that are within are defiled even that which is not opposite the defilement, for even though we hold that humans and vessels are not defiled from the airspace of an earthenware vessel, here, all the while that the olive’s bulk [of defilement] is underneath it, it defiles from the reason of attachments, since after the jar itself is impure. And similarly, something a handbreadth above from the ground even that is pure we view that which is underneath it as if it filled with defilement, and even the defilement above it. But now, all of these, their law is not equivalent (i.e., the same), for if the jar is susceptible to receive ritual defilement, whatever is within it, even if it is not opposite the defilement is impure. And one who overshadows over it from above, opposite the defilement is impure, but that which is not opposite the defilement is pure. But if it is a handbreadth above the ground or it is covered or turned upside down on its mouth, one who overshadows over it even that which is not opposite the defilement is impure. And we should not be astonished, that which is turned upside downs on its mouth and the defilement is above it, whatever is within it is like the pure vessels that are surrounded with a tight-fitting lid, but it is different here for there is no open space.

חבית שהיא יושבת. חביות שלהן צרות למעלה לצד פיהן, ולמטה לצד השולים, ורחבות באמצען, וכמין בטן רחב בולט מהן באמצען מבחוץ:

באויר. היינו באויר העולם. לאפוקי תחת האוהל:

קורקורותה. כמו קרקעיתה והן השולים:

בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. וכל כלים שכנגד הזית טמאים, בין תחתיה בין על גבה בין בתוכה, מידי דהוה אכוורת דלעיל [משנה י״ג] היושבת על שוליה. אבל שבצדדים שלא כנגד הזית טהורים:

והחבית טמאה. לא שתהא החבית עצמה טמאה, דהא הכא בחבית שאינה מקבלת טומאה עסקינן כדמוכח בסיפא, אלא החבית טמאה כלומר אף כלים שבתוך החבית כנגד הטומאה טמאים, משום דסתם חבית פיה רחב כשיעור קורקורותה, וכיון שאין הפסק בין אויר תוכה לאויר שעל גבה למעלה חוצה לה, מתוך שאינה מצלת חוצה לה אין מצלת בתוכה:

תחת דופנה מבחוץ טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. וטמא חוץ לחבית כל שכנגד הזית:

והחבית טהורה. היינו מה שבתוך החבית אפילו כנגד הזית. דדופני החבית בולטות באמצע וכשיש כזית תחת הדופן דמי דופנה לכוורת שהיא מוטה על צדה דתוכה טהור, לפי שיש הפסק בין אויר תוכה שכנגד הזית לאויר שחוצה לה כנגד הזית:

בתוכה ותחת דופנה כלומר בפנים בחלל דפנה וקרי לה תחת דופנה, לפי שהדופן הולך וצר לצד פיה ולאפוקי על שוליה המכוון כנגד פיה:

אם יש בדפנות פותח טפח. שבטן החבית בולט כל כך לחוץ שיש שם במקום אחד עד כנגד פיה של חבית טפח על טפח ברום טפח:

הכל טמא. שהאוהל מביא את הטומאה בכל החבית חוץ מכנגד פיה שאין שם אוהל, הלכך כנגד פיה טהור:

ואם לאו. דאין שם טפח:

טומאה בוקעת ועולה. ואין טמא אלא כנגד הזית:

במה דברים אמורים בטהורה. בחבית שאינה מקבלת טומאה:

אבל אם היתה טמאה. כגון סתם חבית שנצרפה בכבשן שהיא מקבלת טומאה.

או גבוהה מן הארץ טפח או מכוסה או כפויה. ואפילו היא טהורה.

וטומאה תחתיה או בתוכה או על גבה, הכל טמא. דאי בת קבולי טומאה היא ויושבת על שוליה וטומאה תחתיה או בתוכה או על גבה, אע״פ שאין כלי חרס מיטמא מגבו נטמאת כאן החבית עצמה, מידי דהוי אכלים שבתוכה מאחר שאינה מוקפת צמיד פתיל, דאין כלי מציל אפילו על מה שבתוכו אלא עם דפנות אהלים במקום שאין הפסק מאויר תוכו לאויר שחוצה לו. והאי תחתיה היינו תחת שוליה, דלא תני תחת דופנה מבחוץ. ונטמאת החבית עצמה, וכיון דחבית עצמה טמאה היא נטמאו כל כלים שבתוכה אפילו שלא כנגד הטומאה, דאע״ג דקיימא לן דאין אדם וכלים מיטמאין מאויר כלי חרס, הכא כל זמן שהזית תחתיה מיטמאין מטעם חיבורים, מאחר דחבית עצמה טמאה. וכן גבוהה מן הארץ טפח אפילו טהורה חזינן תחתיה כאילו הוא מלא טומאה, ואפילו טומאה על גבה. והשתא כל הני אין דינם שוה, דאם החבית מקבלת טומאה, מה שבתוכה אפילו שלא כנגד הטומאה טמא. והמאהיל על גבה, כנגד הטומאה טמא שלא כנגד הטומאה טהור. אבל גבוהה מן הארץ טפח או מכוסה או כפויה על פיה, המאהיל על גבה אפילו שלא כנגד הטומאה טמא. ואין לתמוה, כפויה על פיה וטומאה על גבה תציל מה שבתוכה ככלים טהורים המוקפים צמיד פתיל, דשאני הכא דליכא מירוח: