Mishnah.org Logo

Mishnayos Oholos Perek 3 Mishnah 1

אהלות פרק ג׳ משנה א׳

1

All objects that defile by overshadowing which were divided and then brought into a house: Rabbi Dosa ben Harkinas declares clean. But the sages declare [it] unclean. What is the case? One who touches two pieces of nevelah, each the size of half an olive, or carries them, Or, in the case of a corpse, if he touches a piece the size of half an olive and overshadows [another piece] the size of half an olive, Or if he touches [a piece] the size of half an olive and [another piece] the size of half an olive overshadows him, Or if he overshadows two [pieces, each] the size of half an olive, Or if he overshadows [a piece] the size of half an olive and [another piece] the size of half an olive overshadows him: Rabbi Dosa ben Harkinas declares him clean, And the sages declare him unclean. But if he touches [a piece] the size of half an olive and another object overshadows him and [another piece] the size of half an olive, Or if he overshadows [a piece] the size of half an olive and another object overshadows him and [another piece] the size of half an olive, he is clean. Rabbi Meir says: Even here Rabbi Dosa ben Harkinas declares him clean and the sages declare him unclean. Every [case] is unclean except [a case of] contact [combined] with carriage or of carriage [combined] with overshadowing. This is the general principle: every object [whose defilement] proceeds from one cause is unclean, from two causes is clean.

כָּל הַמְטַמְּאִין בְּאֹהֶל שֶׁנֶּחְלְקוּ וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ הַבַּיִת, רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. כֵּיצַד. הַנּוֹגֵעַ בְּכִשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים מִן הַנְּבֵלָה אוֹ נוֹשְׂאָן. וּבַמֵּת, הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וּמַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ נוֹגֵע בְּכַחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, מַאֲהִיל עַל כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים, מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, טָהוֹר. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף בָּזֶה רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. הַכֹּל טָמֵא, חוּץ מִן הַמַּגָּע עִם הַמַּשָּׂא, וְהַמַּשָּׂא עִם הָאֹהֶל. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד, טָמֵא. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, טָהוֹר:

א׳
Bartenura

כל מטמאין באוהל – that are stated above at the beginning of chapter two [Mishnah 1].

שנחלקו – their measurements [were divided] in half.

לתוך הבית – that is within one tent.

רבי דוסא בן הרכינס מטהר – for he holds that they do not combine to make up according to the measurement.

הנוגע בכשני חצאי זיתים מן הנבילה – at the opening of the tent, and separates them from the carrion, to state to you, that just as that Rabbi Dosa holds that they don’t combine for defilement through the overshadowing of the tent, here also he holds that they don’t combine for defilement of contact and for carrying, whether regarding a corpse or whether regarding a carrion.

הנוגע בחצי זית ומאהיל על חצי זית (he who touches half an olive’s bulk and overshadows over half an olive’s bulk) – that the person who overshadows over corpse, is impure as if he was with the corpse in the tent. And in the Gemara [Tractate Hullin, chapter 9] in the chapter העור והרוטב/The Hide and the Broth [of the Meat], folio 125b, it maintains that the overshadowing of the tent in the first clause [of the Mishnah] are pressed ritual impurity (I.e., a corpse or part of a corpse located beneath a roof or a covering imparts ritual impurity only to objects beneath that covering; anything above the covering remains ritually pure if there is a handbreadth between the corpse and the roof or covering), for there isn’t between the defiling agent/defilement less than a handbreadth, and because of this the Sages declare it impure, for all of it is touching/contact. But the concluding clause [of the Mishnah] that stated: “But a person who is in contact with half an olive’s bulk and another thing overshadows him”/אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו וכ' -that the Rabbis agree that it is pure, we are speaking of when there is an opening of a handbreadth between the defilement and between the tent. And in this the Rabbis agree that they do not combine, for touching and the tent are two categories, and those things that are from two categories do not combine. But Rabbi Dosa holds that even with pressed ritual impurity/טומאה רצוצה they don’t combine, and not even for contact [with one half of an olive’s bulk] and the contact of the tent [with one half of an olive’s bulk]. But the Halakha is not according to Rabbi Dosa.

אמר ר' מאיר אף בזו ר' דוסא מטהר וחכמים מטמאין – Rabbi Meir disputes with the first Tanna/teacher [of the Mishnah] who stated that when there is an opening between the defilement and the tent of a handbreadth, the Sages admit that it is pure, and that they don’t combine, but he himself said, that even in this the Rabbis dispute with Rabbi Dosa who state that the contact/touching and the tent are one category, hence they combine to make up the measurement and they defile But the Halakha is not according to Rabbi Meir.

חוץ מן המגע עם המשא – as for example, that he touched half of the olive’s bulk and he moved a half an olive’s bulk.

והמשא עם האוהל- that he moved half an olive’s bulk and overshadowed with a tent over half an olive’s bulk.

משם אחד – as for example, touching and touching, carrying and carrying, tent and tent.

כל המטמאין באוהל. האמורים לעיל בריש פרק ב׳:

שנחלקו. שיעוריהן לחצאין:

והכניסן. כשהן מחולקים:

לתוך הבית. דהיינו לתוך אוהל אחד:

רבי דוסא בן הרכינס מטהר. דסבר לא מצטרפי לכשיעור:

הנוגע בכשני חצאי זיתים מן הנבילה. פתח באוהל ומפרש בנבילה, לומר לך דכי היכי דסבירא ליה לרבי דוסא שאין מצטרפין לטומאת אוהל, הכי נמי סבירא ליה דאין מצטרפין לטומאת מגע ומשא, בין במת בין בנבילה:

הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית. שהמאהיל על המת, טמא כאילו היה עם המת באוהל. ובגמרא בפרק העור והרוטב מוקי הנך מאהיל דרישא בטומאה רצוצה, שאין בין הטומאה ובין האוהל פותח טפח, ומשום הכי חכמים מטמאין, דכולה נגיעה היא. וסיפא דאמר אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו וכו׳ דמודו רבנן דטהור, מיירי כשיש פותח טפח בין הטומאה ובין האוהל, דבהא מודו רבנן דאין מצטרפין, דנגיעה ואוהל שני שמות הן, וכל שהן משני שמות אין מצטרפין. ור׳ דוסא סבר דאפילו בטומאה רצוצה אין מצטרפין, ולא אפילו למגע ומגע. ואין הלכה כר׳ דוסא:

אמר ר׳ מאיר אף בזו ר׳ דומא מטהר וחכמים מטמאין. ר׳ מאיר פליג אתנא קמא דאמר דכשיש פותח טפח בין הטומאה ואוהל מודו רבנן דטהור ואין מצטרפין, ואמר איהו דאף בזו פליגי רבנן על ר׳ דוסא ואמרי דנגיעה ואוהל חד שמא הוא, הלכך מצטרפין לכשיעור ומטמאין. ואין הלכה כר׳ מאיר:

חוץ מן המגע עם המשא. כגון שנגע בחצי זית והסיט חצי זית:

והמשא עם האוהל. שהסיט חצי זית והאהיל על חצי זית:

משם אחד. כגון מגע ומגע משא ומשא אוהל ואוהל: