Mishnah.org Logo

Mishnayos Keilim Perek 9 Mishnah 6

כלים פרק ט׳ משנה ו׳

6

If olive peat or grape skins had been prepared in conditions of cleanness, and unclean persons trod upon them and afterwards liquids emerged from them, they remain clean, since they had originally been prepared in conditions of cleanness. If a spindle hook was sunk into the spindle, or the iron point into the ox goad, or a ring into a brick, and all these were clean, and then they were brought into a tent in which was a corpse, they become unclean. If a zav caused them to move they become unclean. If they then fell into the air-space of a clean oven, they cause it to be unclean. If a loaf of terumah came in contact with them, it remains clean.

הַגֶּפֶת וְהַזַּגִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ בְטָהֳרָה וְהָלְכוּ עֲלֵיהֶם טְמֵאִים, וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ מֵהֶן מַשְׁקִין, טְהוֹרִין, שֶׁמִּתְּחִלָּתָן נַעֲשׂוּ בְטָהֳרָה. כּוּשׁ שֶׁבָּלַע אֶת הַצִּנּוֹרָא, מַלְמָד שֶׁבָּלַע אֶת הַדָּרְבָן, לְבֵנָה שֶׁבָּלְעָה אֶת הַטַּבַּעַת, וְהֵן טְהוֹרִים, נִכְנְסוּ לְאֹהֶל הַמֵּת, נִטְמָאוּ. הֱסִיטָן הַזָּב, נִטְמָאוּ. נָפְלוּ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָהוֹר, טִמְּאוּהוּ. נָגַע בָּהֶן כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר:

ו׳
Bartenura

והלכו עליהם טמאים – ritually impure people [walked on them].

טהורים – they were not defiled through their treading/walking [on them], since they were not ever called/referred to as defiled.

כוש (reed used as a spindle) – a spindle that a woman spins on it and there is a curved/winding iron tool at its head and its name is צנורא /hook and sometimes the iron tool is sunk within the wood and all it is covered by the wood.

מלמד (ox-goad/handle – in which the iron point was driven in so that nothing could be seen of it) – a long staff and at its head is something similar to a thin nail/pin, and they direct with it the cow to its furrow/ridge, therefore, it is called מלמד בקר/it trains the cattle. But the nail/pin that is at its head is called a goad/the iron point on the staff, like (Ecclesiastes 12:11): “The sayings of the wise are like goads.”

ולבנה שבלעה את הטבעת (the clay brick which swallowed up the ring) – that the ring was kneaded in the plaster of the brick and smelted with it in the furnace/kiln.

נכנסו לאוהל המת – when they are absorbed and hidden within the reed or within the ox-goad or within the brick.

נטמאו – for the tent of a corpse does not protect/save them and similarly from the hand of an earthenware vessel but rather a vessel that has an inside. But this is not similar other than a bone like the size of a barley corn that is wrapped in fibrous substance (i.e., bast of a palm tree).

הסיטן הזב (if the man with gonorrhea shook/shifted – to move it from its place) – even though he did not come in contact with them but that he overbalanced/outweighed them.

נטמאו – for the person with gonorrhea defiles through shaking an object so as to move it from place to place. Even that which is surrounded by an airtight lid defiles through shaking, all the more so this.

נגע בהן ככר של תרומה – when they are absorbed.

טהור – the loaf [is pure]. But even though it is of heave-offering and something of second-degree [of ritual uncleanness] defiles it, and even the iron that is absorbed/swallowed which is the primary source of ritual impurity we don’t say that we make the wood that covers it first [degree of ritual uncleanness] or second [degree of ritual uncleanness] and the loaf will be third [degree of ritual uncleanness] and be defiled, but it defiles the oven, and even though they are absorbed/swallowed, because the oven is defiled through its airspace and even if the defiling object did not come in contact with it, and the defilement that is absorbed from its defilement is as we explained in our chapter above (see Tractate Kelim, Chapter 8, Mishnah 5).

והלכו עליהן טמאים. בני אדם טמאים:

טהורים. שלא נטמאו בדריסתן, כיון שלא נקרא עליהם שם טומאה בעולם:

כוש. פלך שהאשה טווה בו ויש ברזל עקום בראשו ושמו צינורא, ופעמים נשקע הברזל בתוך העץ וכולו מכוסה בעץ:

מלמד. מקל ארוך ובראשו כעין מסמר דק, ומדריכים בו הפרה לתלמיה, לכך הוא קרוי מלמד הבקר. והמסמר שבראשו קרוי דרבן, כמו דברי חכמים כדרבונות (קהלת י״ב:י״א):

ולבינה שבלעה את הטבעת. שגבל הטבעת בטיט הלבינה ונצרפה עמה בכבשן:

נכנסו לאוהל המת. כשהן בלועים וטמונים בתוך הכוש או בתוך המלמד או בתוך הלבינה:

נטמאו. שאין מציל באוהל המת וכן מיד כלי חרס אלא כלי שיש לו תוך, והאי לא דמי אלא לעצם כשעורה הכרוך בסיב:

הסיטן הזב. אע״פ שלא נגע בהן אלא שהכריען:

נטמאו. שהזב מטמא בהיסט. אפילו המוקף צמיד פתיל מיטמא בהיסט, כל שכן האי:

נגע בהן ככר של תרומה. כשהן בלועין:

טהור. הככר. ואע״פ שהוא של תרומה ושני פוסל בו. ואפילו הברזל הבלוע הוא אב הטומאה לא אמרינן נעשה העץ המכסה אותו ראשון או שני ויהיה הככר שלישי ונפסל, אבל מטמאים את התנור ואע״פ שהן בלועין, לפי שהתנור מיטמא מאוירו ואפילו לא נגעה הטומאה בו, וטומאה בלועה מטמאתו כדפרישנא בפרקין דלעיל: