Mishnayos Keilim Perek 5 Mishnah 1
Change text layout:
כלים פרק ה׳ משנה א׳
A baking oven originally must be no less than four handbreadths [high] and what is left of it four handbreadths, the words of Rabbi Meir. But the sages say: this applies only to a large oven but in the case of a small one it originally can be [any height] and what is left is the greater part of it. [Its susceptibility to impurity begins] as soon as its manufacture is completed. What is regarded as the completion of its manufacture? When it is heated to a degree that suffices for the baking of spongy cakes. Rabbi Judah says: when a new oven has been heated to a degree that sufficed for the baking of spongy cakes in an old one.
תַּנּוּר, תְּחִלָּתוֹ אַרְבָּעָה, וּשְׁיָרָיו אַרְבָּעָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּגָדוֹל. אֲבָל בְּקָטָן, תְּחִלָּתוֹ כָּל שֶׁהוּא, וּשְׁיָרָיו רֻבּוֹ, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ. אֵיזֶהוּ גְמַר מְלַאכְתּוֹ, מִשֶּׁיַּסִּיקֶנּוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּסִּיק אֶת הֶחָדָשׁ, כְּדֵי לֶאֱפוֹת בַּיָּשָׁן סֻפְגָּנִין:
Bartenura
תנור תחלתו ארבעה. סתם תנור עשוי כמין קדירה גדולה שאין לה שוליים, ומחברים אותו בטיט על גבי קרקע, ורצפת הקרקע היא תחתיתו של תנור. ואע״פ שמעצמו אין לו בית קבול אף על פי כן טמא, דבתוכו תלה רחמנא והרי יש לו תוך:
תחלתו ארבעה. אין גובהו של תנור פחות מארבעה טפחים:
ושייריו. אם היה גדול ונטמא ואחר כך נשבר, לא טהר עד שלא יהיה בשבריו ארבעה:
במה דברים אמורים. דתחלתו ושייריו ארבעה:
בגדול. העשוי לאפות ולצלות בו כדרך התנורים:
אבל בקטן. העשוי לתינוקות לצחק בו:
תחלתו כל שהוא. ולאו דוקא כל שהוא, דבציר מטפח לא הוי:
ושייריו ברובו. בגמרא בפרק העור והרוטב (חולין דף קכ״ד) מקשה על מתניתין דהכא, ובציר מטפח למאי חזי. ומשני, האי ושייריו ברובו אגדול קאי, ולא אתנור קטן. ומותבינן, בגדול, הא קאמר ושייריו ארבעה, דהא קתני במה דברים אמורים בגדול משמע דלא פליגי חכמים על תנא קמא בגדול כלל. ומשני, הא בתנור בר שבעה הא בתנור בר תשעה, כלומר בר שבעה שייריו ברובו, ואע״פ דלא הוו ארבעה ואין תנור פחות מארבעה, הואיל ומתחלתו היה כלי חשוב משתמשין בשייריו אע״פ שאינן ראויין כל כך, ובתנור של תשעה דרובו הוי שיעור גדול, מטמא בשייריו בארבעה כתחלתו:
משתגמר מלאכתו. אתחלת תנור קאי. מאימתי התנור מיטמא, משתגמר מלאכתו:
משיסיקנו. אע״ג דשאר כלי חרס סגי להו בצירוף כבשן, תנור דבעי לדבק בו טיט לעבותו להחזיק חומו לא נגמרה מלאכתו עד שיסיקנו. ומיהו לא בעי היסק גדול כדי לאפות בו פת, אלא כדי לאפות בו סופגנים, פת שבלילתה רכה העשויה כספוג, דבהיסק מועט סגי לה:
משיסיק את החדש כדי לאפות בישן. דחדש כדי לאפות בו סופגנים בעי היסק מרובה מן הישן. ואם הוסק החדש היסק מועט דבהיסק כזה היה ישן ראוי לאפות בו סופגנים, היינו גמר מלאכתו. ואין הלכה כרבי יהודה:
תנור תחלתו ארבע – an undefined oven is made like a larger pot which lacks a rim at the bottom of the vessel, and they fasten it with plaster on the ground, and the floor of the ground is the bottom of the oven. But even though that of itself it lacks a receptacle, it is nevertheless impure, for the All-Merciful assigned it by its insides, and behold it has an inside.
תחלתו ארבעה – the height of the oven is not less than four handbreadths.
ושייריו – if it was large and it became defiled and afterwards was broken, it would not be purified until there would not be in its remnants four [handbreadths].
במה דברים אמורים – that its beginning and its remnants would be four [handbreadths].
בגדול – that is made to bake and to roast with it in the manner of overs.
אבל בקטן – that is made for young children to play in.
תחלתו כל שהוא – but not exactly any small amount, for less than a handbreadth is not anything (see Talmud Hullin 124a).
ושייריו ברובו – In the Gemara in the chapter: “The Hide and the Grease”/העור והרוטב [Chapter 9 of Tractate Hullin 124a] it raises a question on our Mishnah that is here, that less than a handbreadth, of what is it worth? And it (i.e., the Gemara) answers, that the “remnant” that is referred to is the majority of the large [oven], and it is not about the small over. And We raise the objection, that with a large [oven]. And we raise the objection, regarding a large [oven], surely it states “and its remnants” are four [handbreadths], for it surely teaches: “Under what circumstances?” with a large [oven], implying that the Sages did not dispute with the first Tanna/teacher (i.e., Rabbi Meir) regarding a large [oven] at all. And it answers: This one is speaking about an oven of seven [handbreadths] and that one is [speaking of] an oven of nine [handbreadths], that is to say, something of seven [handbreadths] whose remnants are the majority/larger part, and even though there aren’t four [handbreadths] and there is no oven with less than four [handbreadths], for since, from its outset, it was an important vessel which used its remnants, even though they were not so worthy, and with an oven of nine [handbreadths] where its majority/larger part is a large measure, it defiles with its remnants with four [handbreadths] at its outset.
משתגמר מלאכתו – it refers to the beginning of the oven. From when does the oven become defiled? From when its manufacture is complete.
משיסיקנו (from when he will heat it – sufficiently] – even though that with the rest of earthenware vessels, it is sufficient for them with the smelting of the kiln (as seen at the conclusion of Chapter 4, Mishnah 4 of Tractate Kelim) an oven that requires to attach/glue it with plaster to be interwoven in order to contain its heat, its manufacture is not complete until it can heat sufficiently. But however, it doesn’t require large heating in order to bake bread in it, but rather in order to bake cakes made of spongy dough, dough that its mixture is soft that is made like a sponge and only a small amount of heating is sufficient for it.
משיסיק את החדש כדי לאפות בישן – that the new [oven] in order to bae in it cakes made of spongy dough requires greater heating from the old [oven]. But if the new [oven] was heated with a lesser/smaller heating, that with a heating like this, the old [oven] would be appropriate to bake in it the cakes made of spongy dough, that is when its manufacture is complete. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.