Mishnah.org Logo

Mishnayos Keilim Perek 1 Mishnah 4

כלים פרק א׳ משנה ד׳

4

Above the zav is the zavah, for she conveys impurity to the man who has intercourse with her. Above the zavah is the metzora, for he conveys impurity by entering into a house. Above the metzora is a [human] bone the size of a barley grain, for it conveys impurity for seven days. More strict than all these is a corpse, for it conveys impurity by ohel (tent) whereby all the others convey no impurity.

לְמַעְלָה מִן הַזָּב, זָבָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. לְמַעְלָה מִן הַזָּבָה, מְצֹרָע, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּבִיאָה. לְמַעְלָה מִן הַמְּצֹרָע, עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה. חָמוּר מִכֻּלָּם, הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְאֹהֶל, מַה שֶּׁאֵין כֻּלָּם מְטַמְּאִין:

ד׳
Bartenura

שהיא מטמאה את בועלה – seven [days] of uncleanness. For regarding a menstruating woman, it is written (Leviticus 15:24): “[And if a man lies with her,] her menstrual impurity is communicated to him and he shall be impure seen days” and it is also written regarding a woman with flux (Leviticus 15:25): “she shall be impure, as though at the time of her menstrual impurity, as long as her discharge lasts,” and we expound upon "תהיה טמאה היא"/she shall be impure – to include the man who had sexual intercourse with her. [The word] "היא"/she – that she defiles the man who had sexual intercourse with her but the person with gonorrhea does not defile whomever he has had sexual intercourse with for [a period of] seven [days], but only the defilement of contact/touching and carrying.

למעלה מן הזבה מצורע – a leper [defiles] by lying and sitting like a woman with a flux. But more stringent than her, he defiles through entering [a place]. When he comes to the house, everything that is in the house is impure, even though he did not touch it/come in contact with it, as it is written (Leviticus 13:46): “[He shall be impure as long as the disease is upon him. Being impure, he shall dwell apart;] his dwelling shall be outside the camp,” which teaches that is dwelling is impure. From here, they (i.e., the Rabbis) stated that a leper that sits underneath the tree and a pure person passes by, the pure person is defiled. But if a pure person sits underneath the tree and a leper passes by, the pure person is not defiled. And similarly leprous clothing and with a leprous stone. And especially concerning a leper during the days of his receiving final judgment following probationary enclosure, but during the days of his counting, that is, after shaving/cutting off all of his hair and [the offering of] the birds, he does not defile by entering and he does not defile by lying and sitting.

למעלה מן המצורע עצם כשעורה שהוא מטמא טומאת שבעה – as it is written (Numbers 31:24): “On the seventh day you shall wash your clothes and be pure, [and after that you may enter the camp],” all defilements that you become defiled through [contact with] the dead will not be less than seven [days]. But even though that the leper is more stringent than a bone the size of a barley corn, for the leper defiles everything that is in the tent when he comes to the tent, but the bone the size of barley corn does not defile in the tent, nevertheless, on this level, however, the bone the size of a barley corn is more stringent as it defiles an uncleanness of seven[days]. And similarly, all of these are of [increasingly] higher levels that are considered not for every matter it is stated that the second is more stringent than the first, for many of them have a stringency in the first [mentioned] that is not [found] in the second, but for that [higher] level that he counts alone it is stated that the second is more stringent.

חמור מכולם מת – there are those of them [listed] that are more stringent than a corpse, for a man with gonorrhea and a woman with flux makes [defilement] through lying and sitting and defile with the very heavy stone, but a corpse does not [defile] through lying and sitting and doesn’t defile with a very heavy stone. But nevertheless, on this [higher] level, a corpse is more stringent than all of them, as it defiles by overshadowing. For just as a leper causes defilement through entrance, his defilement is not like the defilement of overshadowing, for if he brought his hand into a leprous house, it is pure, and even if he completely entered except for his nose, he is pure, for partial entering is not called entering. And even a partition saves in a house where the leper is, as is taught in the Mishnah of [Tractate] Negaim at the end of the thirteenth chapter [Mishnah 12]: “If he entered the synagogue, they make a partition for him ten handbreadths high [by four cubits wide]. He enters first and leaves last.” And all in a similar manner concerning a corpse that defiles in a tent. Alternatively, there is a division between a sitting leper and a passing leper, as I have explained above, what is not the case regarding a corpse.

שהיא מטמאה את בועלה. טומאת שבעה. דגבי נדה כתיב (שם) ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים, וכתיב נמי גבי זבה (שם) כימי נדתה תהיה טמאה היא, ודרשינן תהיה טמאה, לרבות את בועלה. היא, היא מטמאה את בועלה ואין הזב מטמא את מה שבועל טומאת שבעה, אלא טומאת מגע ומשא:

למעלה מן הזבה מצורע. דמצורע עושה משכב ומושב כזבה, וחמור ממנה שהוא מטמא בביאה. כשבא אל הבית טמא כל מה שבבית ואע״פ שלא נגע, דכתיב (שם י״ג) מחוץ למחנה מושבו, מלמד שמושבו טמא. מכאן אמרו מצורע שיושב תחת האילן וטהור עובר נטמא הטהור. ואם טהור יושב תחת האילן ומצורע עובר, לא נטמא הטהור. וכן בבגד המנוגע ובאבן המנוגעת. ודוקא מצורע בימי חלוטו, אבל בימי ספרו דהיינו לאחר תגלחת וצפורים אינו מטמא בביאה ואינו מטמא במשכב ומושב:

למעלה מן המצורע עצם כשעורה שהוא מממא מומאת שבעה. דכתיב (במדבר ל״א:כ״ד) וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם, כל הטומאות שאתם מיטמאין במת לא יהיו פחותים משבעה. ואע״ג דמצורע חמור מעצם כשעורה, דמצורע מטמא כל אשר באוהל כשבא אל האוהל, ועצם כשעורה אינו מטמא באוהל, מ״מ במעלה זו מיהא עצם כשעורה חמור שמטמא טומאת שבעה. וכן כל הני למעלה למעלה דחשיב לאו לכל מילי קאמר דחמור בשני מן הראשון, דהרבה מהן יש שיש חומרא בראשון שאינה בשני, אלא לאותה מעלה שהוא מונה בלבד קאמר שהשני חמור:

חמור מכולם מת. יש מהן חמורים ממת, שזב וזבה עושים משכב ומושב ומטמאין באבן מסמא, ומת אינו עושה משכב ומושב ואינו מטמא באבן מסמא, ומכל מקום במעלה זו מת חמור מכולן שמטמא באוהל. ומה שמצורע מטמא בביאה אין טומאתו כטומאת אוהל, דאם הכניס ידו לבית המנוגע, טהור, ואפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו, טהור, דביאה במקצת לאו שמה ביאה. ואפילו מחיצה מצלת בבית שהמצורע שם, כדתנן בנגעים סוף פרק י״ג נכנס לבית הכנסת עושים לו מחיצה גבוה עשרה טפחים, נכנס ראשון ויוצא אחרון. וכל כהאי גוונא במת מטמא באוהל. אי נמי יש חילוק בין מצורע יושב למצורע עובר כדפרישנא לעיל, מה שאין כן במת: