Mishnah.org Logo
Perek 1

Mishnayos Temurah Perek 1 Mishnah 2

תמורה פרק א׳ משנה ב׳

2
One substitutes for consecrated animals from the flock of sheep or goats, and the sanctity takes effect upon animals from the herd of cattle, and one substitutes from the herd and the sanctity takes effect upon animals from the flock. And one substitutes from the sheep and the sanctity takes effect upon the goats, and from the goats upon the sheep; and from the males upon the females, and from the females upon the males; and from the unblemished animals upon the blemished animals, and from the blemished animals upon the unblemished animals. The source for this is as it is stated: “He shall neither exchange it, nor substitute it, good for bad, or bad for good” (Leviticus 27:10). And which is the case of good for bad where the substitution takes effect? It is a case where one substitutes for blemished animals whose consecration preceded their blemish. But if an animal was consecrated after it was blemished, substitution for it does not take effect. One substitutes one non-sacred animal for two consecrated animals and two non-sacred animals for one consecrated animal, and one substitutes one non-sacred animal for one hundred consecrated animals and one hundred non-sacred animals for one consecrated animal. Rabbi Shimon says: One substitutes only one non-sacred animal for one consecrated animal, as it is stated: “Then both it and its substitute shall be sacred” (Leviticus 27:10). Just as “it” indicates one specific animal, so too, its substitute can be only one specific animal.

מְמִירִין מִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן וּמִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר, מִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים, מִן הַזְּכָרִים עַל הַנְּקֵבוֹת וּמִן הַנְּקֵבוֹת עַל הַזְּכָרִים, מִן הַתְּמִימִים עַל בַּעֲלֵי מוּמִין וּמִבַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַתְּמִימִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב. אֵיזֶהוּ טוֹב בְּרָע, בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָם. מְמִירִים אֶחָד בִּשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם בְּאֶחָד, אֶחָד בְּמֵאָה וּמֵאָה בְּאֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין מְמִירִים אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז), וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ, מַה הוּא מְיֻחָד, אַף תְּמוּרָתוֹ מְיֻחָדֶת:

ב׳

ממירין מן הבקר על הצאן וכו'- as it is written (Leviticus 27:10): “if one does substitute one animal one for another, [the thing vowed and its substitute shall both be holy],” but sheep and male and female cattle are all called בהמה/animals.

טוב ברע – [that which is] good of unconsecrated [animals], shall not be substituted for [that which is] bad of holy/sanctified [animals], [as it is written (Leviticus 27:10)]: “if one does substitute [one animal for another],”so we see that those animals with a blemish (i.e., unfit for the altar) can serve as substitutes. And on anything with a blemish can effectuate substitution, as it is written (Leviticus 27:10): “either good for bad or bad for good,” that implies that an unconsecrated animal with a blemish with a pure sanctified animal.

ואיזהו טוב ברע – that is to say, what is something bad that is consecrated that effectuates substitution? All that its sanctification preceded its blemish. But if the blemish preceded its sanctification, that sanctification does not take effect upon it, substitution is not made, for it could have been written [in the Torah "לא ימיר טוב ברע" /he will not exchange good for bad or "רע [בו]"/that has something bad in it, and it would imply [או רע] /[or something bad], he should not exchange not with something good and not with something bad, the final, טוב/good that the All-Merciful wrote (Leviticus 27:10), why do I need it? To tell you that it should be good from its outset, that at the time that it is sanctified, it was pure and again a blemish befell it, one can do a substitution; if it was bad from the outset, that a blemish befell it prior to its being sanctified, one doesn’t do a substitution.

מרימין אחד – of an unconsecrated animal with two sanctified [animals], as for example, that he said, “this one is in place of those.”

ושנים – [and two] unconsecrated [animals for one that is sanctified, as for example, these will be in place of this one.

מה הוא מיוחד – as it is written (Leviticus 27:10]: “the thing [vowed and its substitute shall both be holy].”

ממירין מן הבקר על הצאן וכו׳ דכתיב בהמה בבהמה, וצאן ובקר זכרים ונקבות כולהו בהמה מקרו:

טוב ברע. טוב של חולין לא ימיר אותו ברע של קודש, ואם המר ימיר וגו׳, אלמא בעלי מומין עבדי תמורה. ואבעל מום חיילא תמורה, דכתיב או רע בטוב, דמשמע בעל מום של חולין בתם של קודש:

ואיזהו טוב ברע. כלומר, איזהו רע של קודש דעביד תמורה, כל שקדם הקדשו את מומו. אבל קדם מומו את הקדשו דלא חלה עליו קדושה, לא עביד תמורה. מדהוה מצי למכתב לא ימיר טוב ברע או רע [בו], והוה משמע [או רע] לא ימיר לא בטוב ולא ברע, בטוב בתרא דכתב רחמנא למה לי, לומר לך טוב מעיקרו, שבשעה שהוקדש היה תם ושוב נפל בו מום, עושה תמורה. רע מעיקרו, שנפל בו מום קודם שהוקדש, אין עושה תמורה:

ממירין אחד. של חולין בשנים של קודש, כגון שאמר הרי זו תחת אלו:

ושנים. דחולין באחד דקודש, כגון הרי אלו תחת זו:

מה הוא מיוחד. דכתיב הוא. ואין הלכה כר׳ שמעון: