Mishnayos Bechoros Perek 7 Mishnah 6
Change text layout:
בכורות פרק ז׳ משנה ו׳
The mishna lists additional blemishes that disqualify a priest from performing the Temple service: One whose legs are crooked and bend inward, causing him to knock his ankles or his knees into each other as he walks, and a ba’al happikim, and the ikkel. What is the ikkel? It is anyone who places his feet together and his knees do not knock into each other, i.e., he is bowlegged. A priest with a protuberance emerging alongside the thumb of his hand or the big toe of his foot,or one whose heel emerges and protrudes back from his foot, or one whose feet are wide like those of a goose are all disqualified from performing the Temple service. A priest whose fingers or toes are configured one upon the other, or one whose fingers or toes are attached, is likewise disqualified. But if they were attached from above the palm of the hand or the bottom of the foot only until the middle joint, he is fit. If they were attached below the joint, higher up on the finger or toe, and he cut to separate them, he is fit. In a case where there was an extra finger or toe on his hand or foot and he cut it, if that extra appendage contains a bone, the priest is disqualified even after it was cut, and if there is no bone the priest is fit. If there was an extra appendage on his hands and on his feet, six on each for a total of twenty-four, Rabbi Yehuda deems the priest fit and the Rabbis deem him disqualified. With regard to one who is ambidextrous and has control of both of his hands, Rabbi Yehuda HaNasi deems the priest disqualified, as his halakhic status is like that of one who is left-handed, and the Rabbis deem him fit. Concerning the kushi, the giḥor, the lavkan, the kipe’aḥ, the dwarf, the deaf-mute, the imbecile, the drunk, and those with ritually pure marks, their conditions disqualify a person from performing the Temple service and are valid, i.e., they do not disqualify with regard to being sacrificed, in the case of an animal. Rabban Shimon ben Gamliel says: An imbecile among animals is not optimal for sacrifice. Rabbi Elazar says: Even with regard to those with flesh or skin that hangs from their body, that blemish disqualifies in the case of a person and is valid in the case of an animal.
הַמַּקִּישׁ בְּקַרְסֻלָּיו, וּבְאַרְכּוּבוֹתָיו, וּבַעַל פִּיקָה, וְהָעִקֵּל. אֵיזֶהוּ עִקֵּל, כֹּל שֶׁמַּקִּיף פַּרְסוֹתָיו וְאֵין אַרְכּוּבוֹתָיו נוֹשְׁקוֹת זוֹ לָזוֹ. פִּיקָה יוֹצְאָה מִגּוּדָלוֹ, עֲקֵבוֹ יוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו, פַּרְסָתוֹ רְחָבָה כְּשֶׁל אַוָּז. אֶצְבְּעוֹתָיו מֻרְכָּבוֹת זוֹ עַל זוֹ, אוֹ קְלוּטוֹת (לְמַעְלָה) עַד הַפֶּרֶק, כָּשֵׁר. לְמַטָּה מִן הַפֶּרֶק וַחֲתָכָהּ, כָּשֵׁר. הָיְתָה בוֹ יְתֶרֶת וַחֲתָכָהּ, אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם, פָּסוּל. וְאִם לָאו, כָּשֵׁר. יָתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִים. הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו, רַבִּי פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. הַכּוּשִׁי, וְהַגִּיחוֹר, וְהַלַּבְקָן, וְהַקִּפֵּחַ, וְהַנַּנָּס, וְהַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַשִּׁכּוֹר, וּבַעֲלֵי נְגָעִים טְהוֹרִין, פְּסוּלִין בָּאָדָם, וּכְשֵׁרִין בַּבְּהֵמָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שׁוֹטָה בַבְּהֵמָה אֵינָהּ מִן הַמֻּבְחָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף בַּעֲלֵי דִלְדּוּלִין, פְּסוּלִין בָּאָדָם, וּכְשֵׁרִין בַּבְּהֵמָה:
Bartenura
המקיש בקרסוליו. שארכבותיו עקומות לחוץ וקרסוליו לפנים ונוקשים זה בזה כשהוא מהלך. ומקיש בארכבותיו הוי איפכא, שרגליו עקומים כלפי חוץ ומרוחקים זו מזו עד שארכבותיו למעלה [העקומות] כלפי פנים נוקשות זו בזו:
בעל הפיקין והעיקל. וקא פריש עיקל ברישא:
כל שהוא מקיף פרסותיו. כשיושב ומקרב פרסות רגליו זו לזו:
ואין ארכובותיו נוגעות זו לזו. שעקומות כלפי חוץ. ובעל הפיקין הוא שפיקה יוצא מגודלו, חתיכת בשר עגולה כפיקה יוצאה מגודל של ידו או מגודל של רגלו:
עקבו יוצא מאחוריו. כגון ששוקו עומד באמצע רגלו, שחצי הרגל לפנים וחצי רגל לאחור:
רחבות כשל אווז. שקלושות הן כשל אווז ואין ארכן יותר על רחבן:
קלוטות. מדובקות זו בזו:
עד הפרק. האמצעי של אצבעות:
למטה מן הפרק. דהיינו לצד הצפורן שמחוברים כולן:
וחתכה. שיהיו מחולקים, כשר:
היתה בו יתירה. אצבע יתירה:
אם יש בה עצם פסול. דהואיל וחתכה הרי הוא מחוסר אבר שנמצא בו:
שש ושש עשרים וארבע. כלומר אפילו היו אצבעות ידיו ואצבעות רגליו שוין, שבכל יד ובכל רגל יש שש ושש, אפילו הכי חכמים פוסלים. וכל שכן אם היה בידו אחת חמש ובידו אחת שש, דהוי מום טפי. והלכה כחכמים:
השולט בשתי ידיו רבי פוסל. דסבר כחישותא אתילידא ביה בימין:
וחכמים מכשירין. סברי בריאותא היא דאתילידא ליה בשמאל. והלכה כחכמים:
הכושי. שחור:
הגיחור. אדום כארגמן:
הלבקן. לבן ביותר:
והקפח. ארוך ודק, שאינו עב לפי ארכו. והוא מכוער ומגונה:
והשכור. ולא מיין, הוא דחשיב כבעל מום מן המומים היתירים באדם, שאם עבד לוקה ואין עבודתו מחוללת. אבל השכור מיין ושכר, אם עבד חילל. דבפרשת שתויי יין כתיב (ויקרא י׳) ולהבדיל בין הקודש ובין החול. ושכור דמתניתין אינו אלא ששתה חלב הרבה, או רוב דבש, או אכל דבילה קעילית, ונתבלבלה דעתו. שאלו חשובים כבעלי מומים ואין מחללים עבודה:
ובעלי נגעים טהורים. כגון בוהק וכולו הפך לבן. דאי מנגעים טמאים לא צריך למימר, דאפילו אכניסת עזרה חייב כרת:
דלדולין. כמין חתיכות בשר יוצאות תלויות בהן. והלכה כר״א בן יעקב:
המקיש בקרסוליו – that his knees are curved outwardly and his ankles inwardly and they strike against each other when he walks. Or he strikes with his knees -this is the opposite, that his legs are curved towards the outside and they are distanced from each other until that his [curved] knees are above towards the inside, striking each other.
בעל הפיקין והעיקל (swellings and bandy-legged) – and he explains עיקל/bandy-legged in the first clause [of the Mishnah].
כל שהוא מקיף פרסותיו – when he sits and brings close the soles of his feet one to the other.
ואין ארכובותיו נוגעות זו לזו – that they are curved towards the outside. And someone who has swelling/a lump that the swelling goes out from his great toe, a piece of flesh is round like a swelling/lump goes out from the thumb of his hand or from the great toe of his foot.
עקבו יוצא מאחוריו (his heel juts outward) – as for example, that his foreleg stands in the middle of his foot, that half of his foot is towards the inside and half of his foot is towards the outside/back.
רחבות בשל אווז – they are weekend like that of a goose and their length is not not greater than their width.
קלוטות – attached to each other (i.e., webbed)
עד הפרק – the middle [joint] of the toes.
למטה מן הפרק – that is to say, to the side of the nail that is entirely attached.
וחתכן- that they will be separated/divided, it is kosher/appropriate.
היתה בו יתירה – an extra toe.
אם יש בה עצם פסול – for since he severed it, it is lacing a limb that is found in it.
שש ושש עשרים וארבע – meaning to say, even if the fingers of his hand and the toes of his foot were equivalent, that on each hand and foot there are six [digits] apiece, even so, the Sages disqualify it. And all the more so if there were on one of its hands five [digits] and in the other hand six [digits], that is an even greater blemish. And the Halakha is according to the Sages.
השולט בשתי ידיו רבי פוסל – for he holds the weakness that he was born with was in his right hand.
וחכמים מכשירין – they hold that he has (unusual) strength which happened to rest in the left hand (see Talmud Bekhorot 45b). And the Halakha is according to the Sages.
הכושי – the black [person].
הגיחור (red-spotted in the face) – red like a purple garment.
הלבקן – extremely white (i.e., albino)
והקפה – long and thin, that is not thick according to its length, and he is ugly and reprehensible.
והשכור – but not from wine, it is considered like a blemish from the greatest blemishes in a person, for if he performed Divine Service, he is flogged, and his Divine Service is not desecrated. But the drunkard from wine and alcohol, if he served, he has profaned/caused the loss of priestly status. For in the portion of those who drink wine it is written (Leviticus 10:10): “for you must distinguish between the sacred and the profane,” and someone who is drunk of our Mishnah is not one other than having drunk a great deal of wine or much honey, or that ate cakes of twisted pressed figs, and his mind became confused. These are considered like having blemishes and they do not profane the Divine Service.
ובעלי נגעים טהורים – as for example (Leviticus 13:39): “it is a tetter broken out on the skin” or (Leviticus 13:13): “for he has turned all white.” For if it was from impure Negaim/plagues (or suspected leprosy), it is not necessary to state it, for even with his entrance into the temple courtyard, he is liable for extirpation.
דלדוליו (persons or animals afflicted with large warts) – like pieces of flesh that come out and suspend in them. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov.