Mishnah.org Logo

Mishnayos Avos Perek 4 Mishnah 7

אבות פרק ד׳ משנה ז׳

7

Rabbi Ishmael his son said: he who refrains himself from judgment, rids himself of enmity, robbery and false swearing; But he whose heart is presumptuous in giving a judicial decision, is foolish, wicked and arrogant.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר, הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא. וְהַגַּס לִבּוֹ בַהוֹרָאָה, שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ:

ז׳
Bartenura

"One who withholds himself from judging": in a place that there is someone greater than he. And also (another explanation is) [that] he tells the litigants that they should compromise.

"removes from himself enmity": Since one who leaves a court guilty hates the judge, as he says in his heart, "He did not [properly] look for my innocence."

"theft": Lest he declared the innocent guilty, and it comes out that theft came about through him.

"and a false (literally, vain) oath": Lest he obligate someone who is not obligated to take an oath [to do so, such] that it comes out that he brings him to a vain oath. And also (another explanation is) that the teacher [of the mishnah] is calling a false oath, a vain oath; for example, one who says, "I did not borrow," and he borrowed, as at the time of the oath, it came out of his mouth in vain.

"One who is nonchalant:" without research and without deliberation.

הַחוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין. בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. אִי נַמִּי, אוֹמֵר לְבַעֲלֵי הַדִּין שֶׁיִּתְפַּשְּׁרוּ:

פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה. שֶׁהַיּוֹצֵא מִבֵּית דִּין חַיָּב, שׂוֹנֵא לַדַּיָּן, שֶׁאוֹמֵר בְּלִבּוֹ לֹא הִפֵּךְ בִּזְכוּתִי:

וְגָזֵל. שֶׁמָּא יְחַיֵּב הַזַּכַּאי וְנִמְצָא שֶׁגָּזֵל בָּא עַל יָדוֹ:

וּשְׁבוּעַת שָׁוְא. שֶׁמָּא יְחַיֵּב שְׁבוּעָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ וְנִמְצָא מֵבִיא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא. אִי נַמִּי, קָרֵי תַּנָּא לִשְׁבוּעַת שֶׁקֶר שְׁבוּעַת שָׁוְא, כְּגוֹן הָאוֹמֵר לֹא לָוִיתִי וְלָוָה, דְּבִשְׁעַת שְׁבוּעָה יָצְאָה מִפִּיו לַשָּׁוְא:

וְהַגַּס לִבּוֹ בַהוֹרָאָה. בְּלֹא עִיּוּן וּבְלֹא הַמְתָּנָה:

Rashi

ה״ג ר' שמעון בנו של ר' יוסי אומר. נ״א רבי ישמעאל:

והחושך עצמו מן הדין. שאינו רוצה לישב בדין אא״כ מתפשרין זה עם זה:

פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. שאין בעלי דינים הללו שונאים אותו ואינו בא לידי עונש

הדין. [נ״א שלא ישנא אותו החייב ולא יגזול שלא כדין ואינו בא לידי עונש הדין]:

נ״א החושך עצמו מן הדין שמתפשר עם בעל דינו קודם שיבא לב״ד שאם באים לטעון בב״ד החייב יהיה גזלן פעמים שהוא חייב וטען טענה שהוא פטור בה ונמצא גזלן:

ושבועת שוא. פעמים שהוא סובר שהוא אמת כדבריו ונשבע על שקר:

והגס וכו'. ועוד א״ר ישמעאל כל המגיס לבו בהוראות שוטה דאילו דברים שאין אדם עומד בהם עד שנכשל בהם וזה שמא נכשל בהוראתו שהורה שלא כדת והוא אינו מבין בכך ונמצא בדאי. א״נ שוטה קרו ליה על שנוטל גאוה על דבר שאינו שלו שהרי התורה אינה שלו. ורשע הוא שמראה עצמו דשלא לשמה למדה אלא לקנות ש״ט. וגס רוח שרודף אחר השררה: