Mishnah.org Logo

Mishnayos Avodah Zarah Perek 1 Mishnah 8

עבודה זרה פרק א׳ משנה ח׳

8

And one may not fashion jewelry for an object of idol worship, and this applies to jewelry such as necklaces [katla’ot], nose rings, and rings. Rabbi Eliezer says: If one fashions them in exchange for payment, it is permitted. The mishna returns to the issue of selling items to gentiles: One may not sell to a gentile any item that is attached to the ground, but one may sell such an item once it is severed from the ground. Rabbi Yehuda says: It is not necessary to sever the item from the ground; rather, one may sell it on the condition that it be severed. One may not rent a house to a gentile in Eretz Yisrael, and needless to say one may not rent fields to them, as explained in the Gemara. And in Syria one may rent houses to gentiles, but one may not rent fields. And outside of Eretz Yisrael one may sell houses and rent fields to gentiles; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: In Eretz Yisrael one may rent houses to gentiles but one may not rent fields. And in Syria one may sell houses to them and rent fields, and outside of Eretz Yisrael one may sell both these, houses, and those, fields.

וְאֵין עוֹשִׂין תַּכְשִׁיטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, קֻטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּשָׂכָר מֻתָּר. אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לָקוֹץ. אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ:

ח׳
Bartenura

אבל מוכר הוא משיקוץ – that he should not sell it to him when it is attached [to the ground] but rather after it is cut away. But not all the while that it is attached. And the Torah stated (Deuteronomy 7:2): “And give them no quarter,” nor give them no chance of acquiring property (sell them no trees in the ground – see Talmud Avodah Zarah 20a).

אין משכירין להם בתים – it is a decree because of selling which is a prohibition from the Torah.

ואצ"ל שדות – for there are two levels of prohibition: acquiring property and exempting them from tithes.

ובסוריא – Aram Sobah which [King] David conquered and is not holy like the holiness of the Land [of Israel].

משכירין להם בתיים – and we don’t make the decree on account of selling and for alternatively, it would come to selling but he did not violate the Torah for just as it is written to not give them the chance to acquire property in the land of Israel, it is written, but however, ab initio not selling in the land of Israel because of selling of the land of Israel.

אבל לא שדות – because there are two levels of prohibition.

וח"ל – because of the distance, one cannot make a decree regarding selling for from there it does not lead to sale of the land of Israel.

מוכרין בתים ומשכירין שדות – but not the sale of fields because there are two [levels of prohibition].

רבי יוסי אומר כו'' -And the Halakha is according to Rabbi Yosi as long as one does not lease to three idolaters together so that they will not make a neighborhood of idolaters.

אבל מוכר הוא משיקצץ. שלא יהא מוכר לו המחובר אלא לאחר שיקצץ. אבל כל זמן שהוא במחובר, לא, שנמצא נותן לו חנייה בקרקע, והתורה אמרה (דברים ז׳) לא תחנם, לא תתן לו חנייה בקרקע:

אין משכירין להם בתים. גזירה משום מכירה דאיסורא דאורייתא הוא:

ואין צריך לומר שדות. דאיכא תרתי דאיסורא, חנייה בקרקע ומפקיען מן המעשרות:

ובסוריא. ארם צובה, שכבש דוד ואינה קדושה כקדושת הארץ:

משכירין להם בתים. ולא גזרינן אטו מכירה. דאי נמי אתי לידי מכירה לא עבר אדאורייתא, דכי כתיב לא תתן להם חנייה, בארץ ישראל כתיב. ומיהו מכירה לכתחלה לא, משום מכירה דא״י:

אבל לא שדות. דאיכא תרתי לאיסורא:

ובחוצה לארץ. דמרחק, וליכא למגזר מכירה דהתם אטו מכירה דארץ ישראל:

מוכרין בתים ומשכירין שדות. אבל מכירה דשדות לא, כיון דאיכא תרתי:

רבי יוסי אומר כו׳ והלכה כרבי יוסי. ובלבד שלא ישכיר בארץ ישראל לשלשה נכרים ביחד, שלא יעשה שכונה של נכרים: