Mishnayos Avodah Zarah Perek 1 Mishnah 3
Change text layout:
עבודה זרה פרק א׳ משנה ג׳
And these are the festivals of gentiles: Kalenda, Saturnalia, and Kratesis, and the day of the festival of their kings, and the birthday of the king, and the anniversary of the day of the death of the king. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: Every death that includes public burning is a festival that includes idol worship, and any death that does not include public burning is not a festival that includes idol worship. But in the case of the day of shaving his, i.e., a gentile’s, beard and his locks, and the day of his ascent from the sea, and the day that he left prison, and also in the case of a gentile who prepared a wedding feast for his son and celebrates on that day, engaging in business is prohibited only on that day and with that man.
וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם, קָלֶנְדָּא, וּסְטַרְנוּרָא, וּקְרָטֵסִים, וְיוֹם גְּנֻסְיָא שֶׁל מְלָכִים, וְיוֹם הַלֵּידָה, וְיוֹם הַמִּיתָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׂרֵפָה, יֶשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵפָה, אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה. יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ, יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם, וְיוֹם שֶׁיָּצָא בוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבָד:
Bartenura
קלנדיא. שמונה ימים אחר תקופת טבת:
סטרנורא. שמונה ימים קודם התקופה. לפי שראה אדם הראשון יום שהיה מתמעט והולך, אמר, אוי לי שמא בשביל שסרחתי חוזר העולם לתוהו ובוהו, עמד וישב שמונה ימים בתענית [ובתפלה], כיון שנפלה התקופה וראה יום שמאריך והולך, אמר מנהגו של עולם הוא, עמד ועשה שמונה ימים טובים. לשנה אחרת, עשאן לאלו ואלו ימים טובים. הוא קבעם לשמים, והם קבעום לע״ז:
קרטסים. יום תפיסת בו מלכות, וקבעום יום איד:
גינוסיא. יום שמעמידין בו מלך:
יום הלידה. יום שנולד בו המלך:
שריפה. ששרפו עליו כלי תשמישו כדרך ששורפין על המלכים:
יש בה ע״ז. כלומר אותו היום יש להם איד לע״ז, וכן משנה לשנה כל ימי בנו. וכל הנך דחשבינן עד השתא, חשיבי להו ואסורים שלשה ימים לפניהם:
אבל יום תגלחת זקנו, שאינו זמן הקבוע לרבים אלא כל אחד כשמגלח עושה יום איד:
ובלוריתו. שמניח בלורית מאחריו כל השנה כולה ואינו מגלחה אלא משנה לשנה, ויום שמגלחה עושה יום איד:
ויום שעלה מן הים. ומקריב זבחים לע״ז על שנצול. בכל הנך אינו אסור אלא אותו היום ולא לפניו, דלא חשיבי כולי האי:
קלנדיא – eight days after the winter solstice [begins].
סטרנורא – eight days prior to the solstice; since the first man (i.e., Adam) saw that the [length of the] day was gradually getting shorter. He said: Woe is me, lest because I sinned, the world is returning to become “null and void.” He stood and sat for eight days in fasting (and in prayer), since from the time that the solstice occurred, and he (i.e., Adam) saw that the days are gradually lengthening, he said: it is the nature of the world. He stood and made an eight-day festival. In the following year, they made both of them holy days and he established them [in honor of] the heavens, and they were established for idolatrous worship.
קרטסים – the day of taking hold of the kingship, and they established it as a holiday.
גינוסיא – the day when they appoint the king.
יום הלידה – the day on which the king is born
שריפה – where they burn the utensils in the manner that they burn them for kings.
יש בה ע"ז – that is to say, that selfsame day they have a idolatrous holiday, and from year to year all the days of his son, and all these we consider until now, they value and it is forbidden [for us to interact with them] three days before [their festivals].
אבל יום תגלחת זקנו – which is not a set time for the group, but each person, when he shaves makes that day a festival.
ובלוריתו – that he places his locks behind him all year long but does not sheer them other than on an annual basis, the day of his sheering he makes a holiday.
ויום שעלה מן הים – And he offers sacrifices to idolatry on account that he was saved. In all of these, it is not prohibited other than on that day and not beforehand, and they do not consider it all that much.