Mishnayos Brachos Perek 2 Mishnah 3
Change text layout:
ברכות פרק ב׳ משנה ג׳
One who recites Shema and did not recite in a manner audible to his own ear, either because he read inaudibly or because he is deaf, fulfilled his obligation. Rabbi Yosei says: He did not fulfill his obligation. One who recited Shema and was not sufficiently precise in his enunciation of its letters, Rabbi Yosei says: He fulfilled his obligation. Rabbi Yehuda says: He did not fulfill his obligation. One who recited Shema out of order, meaning he did not read the verses sequentially, he did not fulfill his obligation. One who recited and erred, should return to the place in Shema that he erred.
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה:
Bartenura
רבי יוסי אומר לא יצא. דכתיב שמע, השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך. ותנא קמא סבר, שמע בכל לשון שאתה שומע. והלכה כת״ק:
ולא דקדק באותיותיה. להוציאן בשפתיו יפה, בשתי תיבות שהתיבה השניה מתחלת באות שהתיבה הראשונה נגמרת, כגון על לבבך, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, אם אינו נותן ריוח ביניהם להפרידם נמצא קורא אותם שתי אותיות כאות אחת:
רבי יוסי אומר יצא. והלכה כר׳ יוסי. מיהו לכתחלה צריך לדקדק באותיותיה, וכן יזהר שלא יניח הנד ולא יניד הנח ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה, וצריך להתיז זיי״ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי״ן כלומר כדי שתרבו שכר, שהרי אין ראוי לשמש את הרב על מנת לקבל פרס:
הקורא למפרע. הקדים פסוק שלישי לשני ושני לראשון וכיוצא בזה:
לא יצא. דכתיב והיו הדברים בהוייתן יהיו כלומר כמו שהן סדורין בתורה. ומיהו אם הקדים פרשת ויאמר לפרשת והיה אם שמוע, ופרשת והיה אם שמוע לשמע, נראה דאין זה חשוב למפרע ויצא, שהרי אינן סדורות זו לאחר זו בתורה:
יחזור למקום שטעה. אם בין פרק לפרק טעה, שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה פרק יחזור, חוזר להפסק ראשון שהוא והיה אם שמוע. והרמב״ם אומר שהוא ואהבת את ה׳, ואם באמצע הפרק פסק, שיודע הפרק שפסק בו, אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו פרק פסק חוזר לראש אותו הפרק. היה קורא וכתבתם, ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע, חוזר לוכתבתם של שמע, ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו, אינו חוזר, שעל הרגל לשונו הוא הולך:
רבי יוסי אומר: לא יצא – As it is written (Deuteronomy 6:4): “Hear” – Cause your ear to hear what your mouth utters. And the first teacher [of our Mishnah] holds that “Shema” is recited in any language that you hear, and the Halakha follows this first teacher.
ולא דקדק באותיותיה – To emit them with one’s lips clearly – so that two words where the first letter of the second word begins with the same letter that concluded the first word – such as “Al L’va’vekha” (Deuteronomy 6:6 – “Take to heart”) עשב בשדך” (Deuteronomy 11:15 – “I will provide grass in the fields”), ועבדתם מהרה"” (Deuteronomy 11:17 – “and you will soon perish”) - that if you do not place a space between [these words] to separate them, you will end up reading these two (identicaletters as one letter.
רבי יוסי אומר – And the Halakha is like Rabbi Yosi. However, ab initio, one must take care to be exacting in pronouncing the letters of the words (of the Shema) and similarly, one should be careful not (concerning the usage of the SHWA), to make a moving SHWA a resting one or a resting one a moving one, nor to make a strong DAGESH of something which is soft or a soft DAGESH of something that is strong. And one must articulate clearly the ZAYIN of the word “תזכרו” (Numbers 15:40 –“Thus you will be reminded”) so that it does appear as if one is saying, “תשכרו” (to be rewarded), with the letter SIN, to say, that you should receive great reward [for the performance of the commandments] – for it is inappropriate (see Tractate Avot, Chapter 1, Mishnah 3) “to serve the master [i.e. God] in order to receive a reward.”
הקורא למפרע – Recite the third verse before he second and the second before the first, and other similarities.
לא יצא – As it is written (Deuteronomy 6:6), “these instructions [which I charge you this day],” as they are, that is to say, as they are organized in the Torah. But however, if one first read the "ויאמר" passage (Numbers 15:37-41) prior to the והיה אם שמוע"” passage (Deuteronomy 11:13-21), or the “והיה אם שמוע” passage prior to “שמע” (Deuteronomy 6:4-9), it would appear that it is not important read out of order, and one fulfills [one’s obligation] since they are not set up that way, one after the other in the Torah.
יחזור למקום שטעה – If between each section [of the Shema] he erred and did not know on which section he had interrupted (the appropriate order), and to which paragraph’s beginning he should return to, he should go back to the first interval – which is “והיה אם שמוע” (Deuteronomy 11:13-21). And Maimonides states that this is the first sentence: “ואהבת את ה' אלהיך” (Deuteronomy 6:5), and if he is in the middle of a section, he should stop [assuming that] he knows which section (of the Shema) that he is in, but if he doesn’t know which place and from which section he is in, he should stop and return to the beginning of that section. If he was reciting: “וכתבתם [על מזוזות]” and did not know if it was referring did not know if it was referring to “and you shall inscribe them” from the first section of the Shema (Deuteronomy 6:9) or the second section of the Shema (Deuteronomy 11:20), he should go back to the first mention of “you shall inscribe them” (Deuteronomy 6:9). But if he became doubtful after he had begun (the concluding verse of the second section of the Shema), “to the end that you and your children may endure” (Deuteronomy 11:21), he should not go back, since he is following the natural flow of the language [of the Shema].