Mishnah.org Logo

Mishnayos Eduyos Perek 2 Mishnah 5

עדיות פרק ב׳ משנה ה׳

5

They stated three things before Rabbi Yishmael, and he pronounced none of them either unlawful or lawful; and Rabbi Joshua ben Matya explained them.One who lances an abscess on the Sabbath: if it was to make an opening he is liable; if it was to bring out the pus, he is exempt. And concerning one who hunts a snake on the Sabbath: that if he was occupied with it in order that it should not bite him, he is innocent; but if that he might use it as a remedy, he is guilty. And concerning Ironian stewpots: that they do not contract impurity when under the same tent as a corpse; but become impure if they are carried by a zav. Rabbi Eliezer ben Zadok says: “Even if they are carried by a zav they remain pure, because they are unfinished.”

שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְלֹא אָמַר בָּהֶם לֹא אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּפֵרְשָׁן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן מַתְיָא. הַמֵּפִיס מֻרְסָא בְּשַׁבָּת, אִם לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה, חַיָּב, וְאִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה לֵחָה, פָּטוּר. וְעַל הַצָּד נָחָשׁ בַּשַּׁבָּת, אִם מִתְעַסֵּק שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ, פָּטוּר, וְאִם לִרְפוּאָה, חַיָּב. וְעַל לְפָסִין אִירוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת וּטְמֵאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר, אַף בְּמַשָּׂא הַזָּב, טְהוֹרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן:

ה׳
Bartenura

ופירשן רבי יהושע – when he is liable and when he is exempt.

אם לעשות לה פה חייב – because of [the Sabbath prohibition] of “building.”

ואם להוציא ממנה ליחה פטור – for it is labor that is not necessary for its own sake, for the opening is the labor, and this is not necessary for there to be an opening for it from now, and there isn’t here other than a Rabbinic prohibition and because pain is not decreed, it is exempt and permitted.

אם מתעסק שלא ישכנו פטור – and that it is not necessary for its own sake of the thing being hunted, and if he would known that he could stand and it (i.e., the snake) would not bite him, he would not hunt it. And in this also, the Rabbis did not decree, and it is exempt and permitted.

לפסין אירוניות – a closed/stopped-up earthenware vessel made like an hollow ball from the inside, and after they glaze it in a kiln/furnace, they sever it in its middle and it is made into two utensils.

טהורות באוהל המת – as long as they have not severed it, for an earthenware vessel is not susceptible to receive defilement from its exterior, other than from its airspace, as it is written (Numbers 19:15): “And every open vessel, [with no lid fastened down, shall be unclean],” through its opening, it defiles, but it - does not defile from the exterior, and this has no open air space.

וטמאות במשא הזב – through defilement by movement (even by indirect movement by means of a lever), for if they were carried or moved from the contact with someone with a flux, they are impure, and even though they have no open air space.

מפני שלא נגמרה מלאכתן – for the cutting that is made in their middle, this is the completion of their work [of creation]. But the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Zadok, but glazing in a furnace is the completion of their work, therefore they become defiled through contact with the person who has a flux even before they are divided.

ופירשן רבי יהושע. אימתי חייב ואימתי פטור:

אם לעשות לה פה חייב. משום בונה:

ואם להוציא ממנה ליחה פטור. דמלאכה שאינא צריכה לגופה היא, שהפתח היא המלאכה, וזו אינה צריכה להיות לה פתח מעכשיו, ואין כאן אלא איסורא דרבנן ומשום צערא לא גזור, והוי פטור ומותר:

אם מתעסק שלא ישכנו פטור. דאינו צריך לגופו של דבר הניצוד, ואם היה יודע שיעמוד ולא ישכנו לא היה צד. ובהאי נמי לא גזרו רבנן, והוי פטור ומותר:

לפסין אירוניות. כלי חרס סתומים עשויין כמין כדור חלול מבפנים, ולאחר שמלבנים אותו בכבשן חותכים אותו באמצעו והוא נעשה שני כלים:

טהורות באוהל המת. כל זמן שלא חתכוהו. דכלי חרס אין מקבל טומאה מגבו, אלא מאוירו, כדכתיב (במדבר י״ט) וכל כלי פתוח, דרך פתחו מיטמא ואינו מיטמא מגבו, והאי אין לו אויר:

וטמאות במשא הזב. בטומאות היסט. שאם נתטלטלו או נתנענעו ממשא הזב, טמאים, אע״פ שאין להם אויר:

מפני שלא נגמרה מלאכתן. דחתיכה שחותכין אותן באמצען זו היא גמר מלאכתן. ואין הלכה כר׳ אלעזר בר צדוק. אלא ליבונן בכבשן הוא גמר מלאכתן, הלכך מיטמאות במשא הזב אפילו קודם שחלקן: