Mishnayos Sanhedrin Perek 6 Mishnah 6
Change text layout:
סנהדרין פרק ו׳ משנה ו׳
Once the flesh of the deceased had decomposed, they would gather his bones and bury them in their proper place in his ancestral burial plot. And soon after the execution, the relatives of the executed transgressor would come and inquire about the welfare of the judges and about the welfare of the witnesses, as if to say: We hold no grudges against you, as you judged a true judgment. And the relatives of the executed man would not mourn him with the observance of the usual mourning rites, so that his unmourned death would atone for his transgression; but they would grieve over his passing, since grief is felt only in the heart.
נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִים וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין, אֲבָל אוֹנְנִין, שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַלֵּב:
Bartenura
נתעכל הבשר. כבר נתכפר לו במיתתו ובבזיונו:
מלקטין את העצמות. וקוברים אותן בקברות אבותן:
ולא היו מתאבלים. כדי שיהא בזיונן כפרה להם. ואית דאמרי, לפי שהאבלות חלה משיסתם הגולל, ובאותה שעה אין מתאבלים עליהם שלא נגמרה כפרתן עד שיתעכל הבשר, והואיל ואדחי האבלות אדחי:
נתעכל הבשר – he already was pardoned by his death and his disgrace.
מלקטין את העצמות – and bury them in the graves of their ancestors.
ולא היו מתאבלים – in order that their disgrace is atonement for them. And there are those who say: because the mourning devolves upon whomever closes the tomb with the stone placed on top of a burial cave.