Mishnah.org Logo

Mishnayos Terumos Perek 7 Mishnah 1

תרומות פרק ז׳ משנה א׳

1

One who eats terumah intentionally must repay its value, but not the fifth. And the repayment remains hullin, therefore, if the priest wishes to forgive the repayment, he may.

הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מֵזִיד, מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ. הַתַּשְׁלוּמִין חֻלִּין, אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחֹל, מוֹחֵל:

א׳
Bartenura

האוכל תרומה מזיד – without warning, for whereas if they warned him, he is flogged and does not pay. But even thought that without warning, he is liable for death at the hands of heaven, he is not exempted from payment/indemnity.

ואינו משלם את החומש – for the Torah did not obligate the added fifth, other than for one who consumes heave-offering inadvertently.

התשלומין חולין – for payment of someone who acted inadvertently alone, the All-Merciful calls him “holy,” as it is written (Leviticus 22:14): “[but if a man eats of a sacred donation unwittingly,] he shall pay the priest for the sacred donation, [adding one-fifth of its value],” but payment of someone who acts willfully is unconsecrated produce, for since they are unconsecrated, if the Kohen wants to refuse, he can refuse, what is not the case with payment of a person who acts inadvertently, that if he wants to refuse it, he cannot refuse it because they are holy.

האוכל תרומה מזיד. בלא התראה, דאילו אתרו ביה לוקה ואינו משלם. ואע״ג דבלא התראה חייב מיתה בידי שמים, אינה פוטרת מן התשלומין:

ואינו משלם את החומש. דלא חייבה תורה חומש אלא לאוכל תרומה בשגגה:

התשלומין חולין. דתשלומין דשוגג בלבד קרנהו רחמנא קדש, כדכתיב ונתן לכהן את הקדש, אבל תשלומין דמזיד חולין הן, והואיל והן חולין אם רצה הכהן למחול מוחל, משא״כ בתשלומין של שוגג שאם רצה למחול אינו מוחל מפני שהן קדש: