Mishnah.org Logo

Mishnayos Terumos Perek 6 Mishnah 5

תרומות פרק ו׳ משנה ה׳

5

They may not make repayment from gleanings, from forgotten sheaf, from peah or ownerless property. Nor from first tithe from which terumah has been taken, nor from second tithe or dedicated produce which have been redeemed, because one dedicated thing (kadosh) cannot be used to redeem another dedicated thing (kadosh), the words of Rabbi Meir. But the sages permit [payment] with these.

אֵין מְשַׁלְּמִין מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה וּמִן הַהֶפְקֵר, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ פּוֹדֶה אֶת הַקֹּדֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּאֵלּוּ:

ה׳
Bartenura

מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה – because they do not have in them the obligation [to pay] heave-offering/Terumah and tithes, therefore, they are not within the general thing that is appropriate to become holy, and they are not similar to designated unconsecrated produce for these were appropriate to being holy prior to being designated/fixed, but gleanings and that which was forgotten and the corner [of the field] did not appear to be holy.

ומן ההפקר – for after he took possession of it.

ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו – for even though that now, they are like designated/fixed unconsecrated produce, since it precedes taking its heave-offering it was not appropriate, it is also not not appropriate.

שאין הקדש פודה הקדש – and these are important like that something dedicated to the Temple prior to their being redeemed, and a person cannot exempt himself with the money belonging to “On High.” And Rabbi Meir holds that Second Tithe is the money of “On High,” and since it is prior to their being redeemed they were not appropriate, further, it is not appropriate after they are redeemed.

וחכמים מתירין באלו – with Second Tithe and that dedicated to the Temple which was redeemed. And the Halakha is according to the Sages.

מן הלקט מן השכחה ומן הפאה. משום דאין בהם זיקת תרומה ומעשרות, הלכך לא הוי בכלל דבר הראוי להיות קדש. ולא דמי לחולין מתוקנים דהנהו היו ראוין להיות קדש קודם שנתקנו אבל לקט שכחה ופאה מעולם לא נראו להיות קדש:

ומן ההפקר. לאחר שזכה בו:

ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו. ואע״ג דהשתא הוי כחולין המתוקנים, כיון דקודם שנטלה תרומתו לא חזי השתא נמי לא חזי:

שאין הקדש פודה הקדש. ואלו חשובים כהקדש קודם שנפדו, ואין אדם יכול לפטור עצמו בממון גבוה. וסבר ר׳ מאיר מעשר שני ממון גבוה, הוא וכיון דקודם שנפדו לא חזו תו לא חזו לאחר שנפדו:

וחכמים מתירין באלו. במעשר שני והקדש שנפדו. והלכה כחכמים: