Mishnayos Bava Basra Perek 4 Mishnah 2
Change text layout:
בבא בתרא פרק ד׳ משנה ב׳
One who sells a house without specification has sold neither the pit nor the cistern [dut], even if he writes for the buyer in the bill of sale that he is selling him the depth and the height of the house, as anything that is not part of the house, like pits and cisterns, must be explicitly mentioned in the contract or else they remain in the seller’s possession. And therefore the seller must purchase for himself a path through the buyer’s domain to reach whatever remains his, because he has sold the area of the house along with the house itself, and he no longer has permission to walk there. This is the statement of Rabbi Akiva. And the Rabbis say: The seller need not purchase for himself a path through the buyer’s domain, as this is certainly included in what he has withheld for himself from the sale. And Rabbi Akiva concedes that when the seller says to the buyer in the bill of sale: I am selling you this house apart from the pit and the cistern, he need not purchase for himself a path through the buyer’s domain. Since the seller unnecessarily emphasized that the pit and the cistern are not included in the sale, he presumably intended to reserve for himself the right of access to them. If the seller kept the house, but sold the pit and the cistern to another, Rabbi Akiva says: The buyer need not purchase for himself a path through the seller’s domain to reach what he has bought. But the Rabbis say: He must purchase for himself a path through the seller’s domain.
לֹא אֶת הַבּוֹר, וְלֹא אֶת הַדּוּת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עֻמְקָא וְרוּמָא. וְצָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵלּוּ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיך לִקַּח לוֹ דֶרֶךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דָרֶךְ:
Bartenura
בור. חפירה בקרקע:
דות. בנין של אבנים על גבי קרקע עשוי כעין בור:
אף על פי שכתב לו עומקא ורומא. לא קנה בור ודות, הואיל ותשמישן חלוק מן הבית, שאין עשויין אלא לשאוב מים. עד שיכתוב לו מארעית תהומא עד רום רקיעא:
וצריך. המוכר:
ליקח לו דרך. מן הלוקח, לילך לבור ודות. דמוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לעצמו כלום:
וחכמים אומרים אינו צריך. דסברי מוכר בעין רעה הוא מוכר, וכשמכר הבית שייר לעצמו דרך שילך לבור ולדות:
בזמן שאמר חוץ מאלו. חוץ מבור ודות, דתנאי שלא לצורך הוא ולאטפויי דרך קאתי:
מכרן לאחר. מכר הבור ודות לאחר, ושייר הבית לעצמו:
רבי עקיבא אומר אין הלוקח צריך ליקח ממנו דרך. דמוכר בעין יפה מוכר, וכשמכר לו הבור והדות, דרך נמי מכר לו. והלכה כרבי עקיבא:
בור – a pit in the ground.
דות – a building of stones on top of the ground made like a pit.
אף על פי שכתב לו עומקא ורומא – He did not purchase a cistern/pit or a subterranean masoned storeroom since their usages are separate from the house, and they are not made other than to draw out water, until he writes: “from the lower portion/bottom of the depths until the heights of the sky.”
וצריך – the seller
to purchase for him a path/right-of-way, from the purchaser to walk to the pit and the building of stones of top of the ground made like a pit, because the seller sells with good will, and doesn’t leave anything to himself.
וחכמים אומרים אינו צריך – for they hold that he sells ill-will/selfishness/envy and when he sold the house, he retained for himself a path that he can walk to the pit/cistern and the subterranean masoned storeroom.
בזמן שאמר חוץ מאלו – except for a pit and a subterranean masoned storeroom, for it is a condition that that it is not for any need for he comes to add a pathway.
מכרן לאחר – he sold the pit and the subterranean masoned stoneroom to another, and left the house to himself.
רבי עקיבא אומר אין הלוקח צריך ליקח ממנו דרך – Because the seller sells with good will, and when he sold him the pit and the subterranean masoned storeroom, he also sold him a right-of-way/path. And the Halakha is according to Rabbi Akiva.