Mishnayos Bava Basra Perek 2 Mishnah 12
Change text layout:
בבא בתרא פרק ב׳ משנה י"ב
A person may not plant a tree near the field of another unless he distances it four cubits from the field. This is the case whether he is planting grapevines or any kind of tree. If there was a fence between them, this one may place, i.e., plant, his grapevines or trees close to the fence from here, and that one may place, i.e., plant, his produce close to the fence from there. If the roots were spreading into the field of another, the owner of the field may dig to a depth of three handbreadths even if he severs those roots, so that they do not impede his plow. If he was digging a cistern in that spot, or a ditch, or a cave, and he came upon the roots of his neighbor’s tree, he may cut downward normally, and the wood from the roots is his.
לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל אִילָן. הָיָה גָדֵר בֵּינְתַיִם, זֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן, וְזֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן. הָיוּ שָׁרָשִׁים יוֹצְאִין לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מַעֲמִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה. הָיָה חוֹפֵר בּוֹר, שִׁיחַ וּמְעָרָה, קוֹצֵץ וְיוֹרֵד, וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ:
Bartenura
סמוך לשדה חבירו. בין שדה לבן בין שדה אילן:
אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות. כדי עבודת הכרם. שכשיחרוש את אילנותיו לא יהא צריך להכניס מחרשתו לתוך של חבירו. והני מילי בארץ ישראל וכיוצא בה שמחרשתן ארוכה. אבל בבבל ובשאר ארצות שמחרשתן קצרה, בהרחקת שתי אמות סגי. ודוקא בגפנים לגפנים ואילנות לאילנות הוא דסגי בשתי אמות, אבל הבא ליטע שדה אילן סמוך לגפנים, אפילו בבבל וכיוצא בה צריך להרחיק ארבע אמות:
מעמיק שלשה טפחים. בעל השדה שיצאו שרשי אילנות חבירו לתוך שדהו, קוצצן בעומק שלשה טפחים ואינו חושש:
והעצים שלו. של בעל השדה. והוא שיהיה המקום שחופר רחוק מאילן חבירו שש עשרה אמה או יותר. אבל פחות מכן, העצים לבעל האילן. דעד שש עשרה אמה מינק ינקי, טפי לא ינקי:
סמוך לשדה חבירו – whether it is a bright field lacking shade or it is a cultivated field in which trees grow.
אלא אם כן החיק ממנו ארבע אמות – in order for the word of the vineyard, for when he ploughs his trees, there should not be a need to bring his plough into that (i.e., the field) of his fellow. And these words refer to the Land of Israel, and places like it where their ploughs are long. But in Babylonia and in other countries where their ploughs are short, a distance of two cubits is sufficient, and especially with vines to [other] vines, and trees to trees, where two cubits are sufficient. But, one who comes to plant in an orchard near the vines, even in Babylonia, and places similar to it, one has to make a distance of four cubits.
מעמיק שלשה טפחים – the owner of the field whose fellow’s tree roots went out into his field, he cus them at a depth of three handbreadths and does not worry.
והעצים שלו – of the owner of the field, and this will be the place where he ploughs sixteen cubits or more from the tree of his fellow, but less than this, the wood belongs to the owner of the trees, for up to sixteen cubits, they absorb sap, more than this, they don’t suck the sap.