Mishnah.org Logo

Mishnayos Bava Metzia Perek 5 Mishnah 3

בבא מציעא פרק ה׳ משנה ג׳

3

If one sold another a field and the buyer gave him some of the money, and the seller said to him: Whenever you wish, bring the outstanding money and take your field at that point, this is prohibited. If one lent money to another on the basis of the borrower’s field serving as a guarantee, and said to him: If you do not give me the money now and instead delay your payment from now until three years have passed, the field is mine, then after three years, the field is his. This is permitted even if the field is worth more than the amount of the loan. And this is what Baitos ben Zunin would do, with the consent of the Sages, when he lent money.

מָכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה, וְנָתַן לוֹ מִקְצָת דָּמִים, וְאָמַר לוֹ אֵימָתַי שֶׁתִּרְצֶה הָבֵא מָעוֹת וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ, אָסוּר. הִלְוָהוּ עַל שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לוֹ, אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִי מִכָּאן וְעַד שָׁלשׁ שָׁנִים הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ. וְכָךְ הָיָה בַּיְתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים:

ג׳
Bartenura

הבא מעות וטול את שלך אסור – He who brings excess monies that are upon you [to bring] and take your field, it is forbidden to do this. As in such a case where the seller said to the purchase: Go bring me excess monies and you purchase it from now, therefore, it is forbidden to do this, for if the seller were to consume the produce during this period, when he (i.e., the purchaser) brings the money, it is found that this field was sold to him from the day of the sale, but this one (i.e., the seller) ate the produce as the reward while waiting for the monies. But if the purchaser would consume the produce from now, for perhaps he would not bring the excess monies and would return to him (i.e., the seller) what he had received and it would be that the field had not been sold to hm, for when he would bring it (i.e., the monies), it would be sold to him from now he told him, but he didn’t bring it, and the first monies are like a mere loan in regard to the seller, and he ate the produce with his payment.

הרי היא שלו – in such a case as when he (i.e., the purchaser) said to him, buy it from now – if I don’t bring to you [the monies] from now until three years, it is not an Asmakhta (i.e., a collateral security with the condition of forfeiture beyond the amount to be secured – see Bava Batra 168a), but a complete purchase, for on the condition that he sold it completely, he would hold it from now with these monies and he would lower the price and sell (some of the movable goods in order to raise the money – see Bava Metzia 77a), and he who received it, if he would return him his monies within three years, would receive them, and the produce would be left in the hand of a third-party, and if the borrower returned his monies to the lender within the three years, he would release the produce to the borrower, and if not, he would give the produce to the lender, for the field was sold to him at the time of the loan, and that loan was the cost of the field.

הבא מעות וטול את שלך אסור. הבא מותר מעות שעליך וטול שדה שלך, אסור לעשות כן. וכגון שאמר לו מוכר ללוקח לכי מייתית מותר המעות קנה מעכשיו. לפיכך אסור לעשות כן, שאם יאכל מוכר הפירות בתוך כך, לכשיביא זה המעות נמצא שדה זו קנויה לו מיום המכר, וזה אכל הפירות בשכר המתנת מעותיו. ואם יאכל לוקח פירות מעכשיו, שמא לא יביא מותר המעות ויחזיר לו זה מה שקבל ונמצא שלא היתה שדה קנויה לו, דהא לכי מייתית קני מעכשיו אמר ליה, והא לא אייתי, ומעות הראשונות כמלוה בעלמא היו אצל מוכר, וזה אכל פירות בשכרו:

הרי היא שלו. וכגון דאמר ליה קני מעכשיו אם לא אביא לך מכאן עד שלש שנים, דלאו אסמכתא היא אלא קנין גמור, שעל מנת מכר גמור החזיק בה מעכשיו בדמים הללו ואזולי אוזיל גביה, וזה קבל עליו שאם יחזיר לו מעותיו עד שלש שנים יקבלם. והפירות יהיו מונחים ביד שליש, אם יחזיר הלוה מעותיו למלוה עד שלש שנים יתן הפירות ללוה, ואם לאו יתן הפירות למלוה, שהיתה השדה קנויה לו משעת הלואה, ואותה הלואה דמי השדה היתה: