Mishnah.org Logo
Perek 5

Mishnayos Bava Kamma Perek 5 Mishnah 6

בבא קמא פרק ה׳ משנה ו׳

6
If a pit belonging to two partners was uncovered and the first partner passed by it and did not cover it, and then the second passed by it and did not cover it, the second is liable for any damage caused by means of the pit. The mishna lists several halakhot that pertain to damage classified as Pit: In the case of a pit that the first person who passed by covered after using it, and then the second came to use it and found it uncovered after the cover fell off or was damaged, and he did not cover it, the second one is liable for damage caused by the pit. If the owner covered the pit appropriately and an ox or a donkey fell into it and died, he is exempt. If he did not cover the pit appropriately and an ox or a donkey fell into it and died, he is liable. If a man was digging or widening a pit, and an ox passing by fell forward into it in fright due to the sound of the digging, he is liable. If it fell backward into the pit due to the sound of the digging, he is exempt. If an ox and its accoutrements, i.e., the vessels it was carrying, fell into the pit and the vessels were broken, or if a donkey and its accoutrements fell in and the accoutrements were torn, the owner of the pit is liable for damage to the animal caused by the pit, but he is exempt from liability for damage caused to the vessels, by Torah edict. If an ox that was impaired by being deaf, or an ox that was an imbecile, or an ox that was very young fell into the pit, he is liable. If a boy or a girl, a Canaanite slave or a Canaanite maidservant fell in, he is exempt, since there is a Torah edict that the digger of a pit is liable only for damage caused to an animal.

בּוֹר שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִסָּהוּ, וְהַשֵּׁנִי וְלֹא כִסָּהוּ, הַשֵּׁנִי חַיָּב. כִּסָּהוּ הָרִאשׁוֹן, וּבָא הַשֵּׁנִי וּמְצָאוֹ מְגֻלֶּה וְלֹא כִסָּהוּ, הַשֵּׁנִי חַיָּב. כִּסָּהוּ כָרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת, פָּטוּר. לֹא כִסָּהוּ כָרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת, חַיָּב. נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּה, חַיָּב. לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּה, פָּטוּר. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ, חֲמוֹר וְכֵלָיו וְנִתְקָרְעוּ, חַיָּב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, חַיָּב. בֵּן אוֹ בַת, עֶבֶד אוֹ אָמָה, פָּטוּר:

ו׳

השני חייב – when he (i.e., the first of the partners passed to him while he was walking the cover to cover it and the second one didn’t cover it.

כסתו כראוי ונפל לתוכה – such as the case of where the cover became worm-eaten/decayed.

נפל לפניו מקול הכרייה חייב – he was digging in the pit and the ox heard the sound of a hammer and was frightened and fell into the pit and died, he [the owner of the pit] is liable and even though that since it was because of indirect effect of the sound of the digging that it fell, we could say that the liability of the pit goes away from it and throws [instead] on the negligence regarding the sound of the digging but this is a mere indirect cause and he is exempt. Nevertheless, he is liable since the damage was found inside the pit.

לאחריו מקול הכרייה פטור – if the ox stumbled/fell from the sound of the digging on the edge of the pit and fell backwards outside of the pit and died, he (i.e., the owner of the pit) is exempt [from liability], for the damage was not found in the pit and the sound of the digging was a mere indirect cause and he is exempt.

ונשתברו. ונתקרעו – with the ox’s utensil belongs the breaking of the yoke and the plough. Regarding the donkey’s utensil belongs the tearing of the package of clothing and the pack saddle/cushion that is on its back.

ופטור על הכלים – as it is written (Exodus 21:33): “and an ox or a donkey falls into it.” An ox, but not a human being; a donkey but not utensils.

An ox (I.e., its owner) who is deaf-mute, or is an imbecile or is a minor, is liable for it if it fell into the pit. But an ox (i.e., its owner) which can hear is not liable for it, for he needs to investigate/deliberate and continue.

השני חייב. והוא שמסר לו ראשון לשני כשהלך כסוי הבור לכסותו ולא כסהו השני:

כסהו כראוי ונפל לתוכו. כגון שהתליע הכסוי:

נפל לפניו מקול הכריה חייב. שהיה חופר בבור ושמע השור קול פטיש ונבעת ונפל בבור ומת, חייב. ואף על גב דכיון דמשום גרמא דקול הכריה נפל הוה לן למימר דאסתלק חיובא דבור מיניה ורמיא אפשיעותא דקול הכריה וההוא גרמא בעלמא ופטור, אפילו הכי חייב הואיל ובתוך הבור נמצא הנזק:

לאחריו מקול הכריה פטור. אם נכשל השור מקול הכריה על שפת הבור ונפל לאחריו חוץ לבור ומת, פטור. שהרי לא נמצא הנזק בבור, וקול הכרייה גרמא בעלמא הוא ופטור:

ונשתברו, ונתקרעו. בכלי שור שייך שבירה, העול והמחרישה. בכלי חמור שייך קריעה, חבילת בגדים ומרדעת שעל גביו:

ופטור על הכלים. דכתיב (שמות כ״א:ל״ג) ונפל שמה שור או חמור, שור ולא אדם, חמור ולא כלים:

שור חרש שוטה וקטן חייב. שור שהוא חרש ושהוא שוטה ושהוא קטן, חייב עליו אם נפל לבור. אבל שור שהוא פקח אינו חייב עליו, דאיבעי ליה לעיוני ומיזל: