Mishnah.org Logo

Mishnayos Gittin Perek 7 Mishnah 6

גיטין פרק ז׳ משנה ו׳

6

If a husband says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will serve my father, or: On the condition that you will nurse, i.e., breastfeed, my son, without specifying a time period, how long is she required to nurse him in order to fulfill the condition? She is required to nurse the baby for two years from his birth, which is the length of time generally designated for nursing. Rabbi Yehuda says: The time for nursing is only eighteen months. If the baby son died or the husband’s father died, this is a valid bill of divorce, even though the condition was not fulfilled. But if the husband said to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will serve my father for two years, or: On the condition that you will nurse my son for two years, and the son died before she nursed him for two years, or the father said: I do not want you to serve me, then even if the father did not say this in anger and she did everything she was expected to do, it is not a valid bill of divorce because the condition was not fulfilled. Rabban Shimon ben Gamliel says: In a case like this it is a valid bill of divorce. Rabban Shimon ben Gamliel stated a principle: If there is any hindrance to the fulfillment of the condition that does not result from her, then it is a valid bill of divorce.

הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא, עַל מְנָת שֶׁתֵּנִיקִי אֶת בְּנִי, כַּמָּה הִיא מֵנִיקָתוֹ, שְׁתֵּי שָׁנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי זֶה גֵט. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים, עַל מְנָת שֶׁתֵּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים, מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי, שֶׁלֹּא בְהַקְפָּדָה, אֵינוֹ גֵט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּזֶה גֵט. כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כָּל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ הֵימֶנָּה, הֲרֵי זֶה גֵט:

ו׳
Bartenura

על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני – In the Gemara it is proven that every undefined [period] where the time was not fixed- how much time she should wait upon his father or how long she should nurse his son, it is like specifying one day and the condition is fulfilled if she waits upon his father or nurses his son for only one day.

כמה היא מניקתו – that is to say, how long is the period of nursing, for she nursed him one day in that time period, the condition has been fulfilled.

שתי שנים רבי יהודה אומר: י"ח חודש – but if she nursed him after the two year period of the Rabbis was completed or eighteen months according to Rabbi Yehuda, this is not nursing, and the condition has not been fulfilled. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

מת הבן – and she had not nursed him at all

או מת האב – and she had not waited upon him

הרי זה גט – for he did not intend through his condition to cause her pain, but rather for his own comfort, and for this, it was not necessary, for if he knew that his father or son would die, he would not have made the condition.

שלא בהקפדה – even though she did not provoke him to anger , and there was no delay on her part, it is not a Jewish bill of divorce. And all the more so, if he exhibited a temper.

כזה גט – since she did not cause him to lose his temper and there was no delay on her part, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel.

על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני. בגמרא מוכח דכל סתם שלא קבע זמן כמה תשמש את אביו או כמה תניק את בנו, כמפרש יום אחד דמי, ונתקיים התנאי אם תשמש את אביו או תניק את בנו יום אחד בלבד:

כמה היא מניקתו. כלומר כמה הוא זמן היניקה, שאם הניקתו יום אחד בזוז הזמן, נתקיים וזתנאי:

שתי שנים. רבי יהודה אומר י״ח חודש. אבל אם הניקה אותו אחר ששלמו ב׳ שנים לרבנן וי״ח חדש לר׳ יהודה, אין זו יניקה, ולא נתקיים התנאי. ואין הלכה כר״י:

מת הבן. ולא הניקתו כלל:

או מת האב. ולא שמשתו:

הרי זה גט. דלאו לצעורה איכוין בתנאו, אלא להרווחה דידיה, והא לא אצטריך. ואם היה יודע שימות אביו או בנו לא היה מתנה:

שלא בהקפדה. אע״פ שהיא לא. הכעיסתו, ואין העכבה ממנה, אינו גט. וכ״ש אם היה בהקפדה:

כזה גט. הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה. ואין הלכה כרשב״ג: