Mishnayos Gittin Perek 4 Mishnah 7
Change text layout:
גיטין פרק ד׳ משנה ז׳
A man who divorces his wife due to her bad reputation, i.e., he heard that she had committed adultery, may not remarry her, even if it becomes clear that she did not in fact commit adultery. Similarly, if one divorces his wife due to a vow that she took, and he could not live with her under the conditions of her vow, he may not remarry her. Rabbi Yehuda says: If he divorces her due to any vow that the public was aware of, he may not remarry her, but if he divorces her due to a vow that the public was not aware of, he may remarry her. The mishna continues: Rabbi Meir says: If he divorces her due to any vow that requires investigation and dissolution by a halakhic authority, he may not bring remarry her, but if he divorces her due to a vow that does not require investigation and dissolution by a halakhic authority, and is dissolved even without that, he may bring remarry her. Rabbi Elazar said: They prohibited him from remarrying her in this case, where she stated a vow that requires dissolution by a halakhic authority, only due to that case, where she stated a vow that does not require dissolution by a halakhic authority. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said: There was an incident in Tzaidan involving one man who said to his wife: It is konam, i.e., it is forbidden like an offering, if I do not divorce you, and he divorced her; and the Sages permitted him to remarry her for the betterment of the world.
הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רָע, לֹא יַחֲזִיר. מִשּׁוּם נֶדֶר, לֹא יַחֲזִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל נֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בוֹ רַבִּים, לֹא יַחֲזִיר. וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בוֹ רַבִּים, יַחֲזִיר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, לֹא יַחֲזִיר. וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, יַחֲזִיר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא אָסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בְצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, קוֹנָם אִם אֵינִי מְגָרְשֵׁךְ, וְגֵרְשָׁהּ. וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם:
Bartenura
משום שם רע. שיצא עליה לעז זנות:
משום נדר. שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:
לא יחזיר. ואפילו נמצאו הדברים שקר, או הנדר התירו חכם. שמא תלך ותנשא לאחר וימצא הלעז של זנות שקר, והנדר יתירנו חכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים, ויאמר אלו הייתי יודע שכן אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה, ונמצא גט בטל ובניה ממזרים. לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית, ומתוך הדברים הללו הוא גומר ומגרש גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:
ר׳ יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר. רבי יהודה סבר דטעמא דאמור רבנן המוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר, כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים. ומש״ה קאמר דנדר שידעו בו רבים, עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי, וקנסוה ולא יחזיר. ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:
לא יחזיר. דר״מ סבר, טעמא משום קלקולא. הלכך נדר שאינו יכול להפר אבל חכם יכול להתיר, יכול הוא לקלקל את הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה:
ושאינו צריך חקירת חכם. אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה, לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע כו׳, שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:
לא אסרו זה. שצריך חקירת חכם, להחזיר:
אלא מפני זה. שאינו צריך. דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתירו לא הייתי מגרש, דאנן סהדי שאעפ״כ היה מגרש, שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב״ד בפני חכם לילך לבית דינו ולשאול על נדרה. אלא מפני נדר. שאינו צריך חכם ובעל יכול להפר, אסרו את כולן, שלא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה:
א״ר יוסי בר׳ יהודה כו׳ בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, במה דברים אמורים כשנדרה היא, אבל נדר הוא שיגרשנה וגרשה, יחזיר ולא חיישינן לקלקולא:
ואמר ר׳ יוסי ברבי יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך, כלומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך, וגירשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה:
מפני תקון העולם. כלומר שלא אמרו חכמים המגרש את אשתו משום נדר לא יחזירנה אלא מפני תקון העולם דחיישינן לקלקולא, והא לא שייך אלא משום נדר דידה, אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תקון העולם, התירו להחזיר. והלכה כר״י:
משום שם רע – talk casting aspersion against her [on account of] unchastity
משום נדר – that she took an vow and he [i.e., her husband] said: It is impossible for me [to be married] to a woman who takes vows.
לא יחזיר – And even if it were found that the words [against her] were false, or that the vow was released by a Sage, lest she go and marry another and it is found that the words of aspersion against her [on account of] unchastity were found to be false, and that her vow would be released by a Sage, and she would not be considered unrestrained in taking vows, and he [i.e. the husband] would say: If I had known that this was the case, even if they gave me one-hundred Maneh, I would not divorce her, and the Jewish bill of divorce would be considered void and her children would be illegitimate. Therefore, we say to him: Note that one who dismisses his wife because of an evil name or because of a vow cannot remarry [her] ever. And because of these words, he completes her divorce’ and no one is able to further disgrace her through immorality.
רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר – Rabbi Yehuda thinks that the reason that what the Rabbis said – that a person who dismisses {i.e, divorce) his wife because of a bad name or because of a vow, should not remarry her in order that Jewish women should not be loose in moral conduct or in vows (Gittin 46a), and because of this, it is stated that a vow that the public knew about – ten or more Israelites [involved], there is greater licentiousness, and they fine her and he cannot remarry her. But, if the public did not know about it, there is no licentiousness at all and they do not fine her.
לא יחזיר – since Rabbi Meir thinks that the reason is because of moral corruption. Therefore, a vow which cannot be annulled but that a Sage can release it, he [i.e., the husband] can corrupt the Jewish bill of divorce after she has married another [man] and say: If had known that a Sage can release it [the vow, I would not have divorced her.
ושאינו צריך חקירת חכם – but rather he can annul it [the vow] and there would be no need for the Sages to prohibit him from remarrying her, because he is not able to damage her and say, “If I had known etc.,” for it is an open vow and he can either annul it or not annul it.
לא אסרו זה – that requires the study of a Sage [to find the means of absolving the vow to permit him] to remarry [her].
אלא מפני זה – that it is not necessary, for had it been necessary, we would not have to worry about disgracing her by immorality, since he would not be able to say: Had I known that a Sage can release it [i.e., the vow] , I would not have divorced [her], for we testify that even though this is the case, he would divorce her, and a man does not want to have his wife despised/humbled in the Jewish court in front of a Sage where she would go to the court and make petition about her vow, but because a vow that does not require a Sage [to release her] and the husband can annul it, they forbade all of them so that he would not say: “If I had known that I could annul it, it would not have divorced her.”
א"ר יוסי ברבי יהודה כו' In the Gemara it explains that the Mishnah is deficient (i.e., missing something) and it should be taught as follows: What are we speaking about: When she made the vow, but if he made the vow that he would divorce her and he divorced her, he may remarry her and we don’t worry about her degeneracy.
ואמר ר' יוסי ברבי יהודה: מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך – that is to say, that all the fruit that is in the world will be forbidden to me if I do not divorce you, and he divorced her, but the Sages ruled leniently to him that he may remarry her.
מפני תקון העולם – that is to say, that the Sages did not say that a man who divorces his wife because of a vow should not remarry her other than because of the sake of the social order for we fear for moral degeneracy, but that does not belong other than on account of a vow she took , but if he took a vow, and there is nothing here [concerning] the sake of the social order, they permitted him to remarry her. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.