Mishnah.org Logo

Mishnayos Kesuvos Perek 5 Mishnah 6

כתובות פרק ה׳ משנה ו׳

6

With regard to one who vows that his wife may not derive benefit from marital relations with him, Beit Shammai say: He may maintain this situation for up to two weeks, but beyond that he must divorce her and give her the payment for her marriage contract. Beit Hillel say: He must divorce her if it continues beyond one week. Apropos the husband’s obligation to his wife regarding marital relations, the Gemara mentions other aspects of this issue: Students may leave their homes and travel in order to learn Torah without their wives’ permission for up to thirty days, and laborers may leave their homes without their wives’ permission for up to one week. The set interval defining the frequency of a husband’s conjugal obligation to his wife stated in the Torah (see Exodus 21:10), unless the couple stipulated otherwise, varies according to the man’s occupation and proximity to his home: Men of leisure, who do not work, must engage in marital relations every day, laborers must do so twice a week, donkey drivers once a week, camel drivers once every thirty days, and sailors once every six months. This is the statement of Rabbi Eliezer.

הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, שַׁבָּת אֶחָת. הַתַּלְמִידִים יוֹצְאִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, שְׁלֹשִׁים יוֹם. הַפּוֹעֲלִים, שַׁבָּת אֶחָת. הָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה, הַטַּיָּלִין, בְּכָל יוֹם. הַפּוֹעֲלִים, שְׁתַּיִם בַּשַּׁבָּת. הַחַמָּרִים, אַחַת בַּשַּׁבָּת. הַגַּמָּלִים, אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הַסַּפָּנִים, אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

ו׳
Bartenura

המדיר את אשתו מתשמיש המטה – aa for example, that he said: the benefit of your sexual intercourse will be forbidden upon me, but the benefit of my sexual intercourse will be forbidden to you; he is not forbidden for he is subjugated to her, as it is written (Exodus 21:10): “he must not withhold her conjugal rights.”

ב"ש אומרים שתי שבתות – if he took a vow for two weeks, she should wait, for such as we found with a woman who gives birth to a female who is ritually impure for two weeks.

וב"ה אומרים שבת אחת – for such we have found with a menstruant woman who is ritually impure for seven [days] and we learn something that is frequent. The anger [that a person expresses] over his wife and takes a vow concerning her is something that is frequent, [which we learn] from the menstruant woman something that is frequent, to exclude giving birth which is not all that frequent. But the School of Shammai holds that we learn something that he caused to her. The vow of a man which he causes her to wait/delay from giving birth, which is upon his hand comes upon her, to exclude the menstruant woman that of its own comes to her. And more than one week according to the School of Hillel and two weeks according to the School of Shammai, he should divorce [her] and give [her] the Ketubah settlement, and even if he was a camel driver whose period is thirty days or a sailor whose period is sixth months.

התלמידים וכו' שלשים יום – and our Mishnah is according to Rabbi Eliezer and the Rabbis dispute it and state even two or three years, and the Halakha is according to the Sages.

הטיילים – who have no work nor business.

החמרים – who go out to the villages to bring grain.

הגמלים – who bring packages on the camels from a place far away.

הספנים – who go on a voyage to the Great Sea (Mediterranean). He who his beginning was the master of a craft whose period [permitted before he must have sexual relations with his wife] is close and he requested to become the master of a craft whose period is further off, his wife waits for him, except for that of the study of Torah where the woman is unable to wait for her husband who was at leisure ora worker who does not become a Sage.

המדיר את אשתו מתשמיש המטה. כגון שאמר יאסר הנאת תשמישך עלי. אבל הנאת תשמישי אסור עליך, לא מתסרא, דהא משועבד לה, דכתיב (שמות כ״א) ועונתה לא יגרע:

ב״ש אומרים שתי שבתות. אם הדירה שתי שבתות תמתין, שכן מצינו ביולדת נקבה שטמאה שבועים:

וב״ה אומרים שבת אחת. שכן מצינו בנדה שטמאה שבעה. וגמרינן מידי דשכיח, הכעס שכועס אדם על אשתו ומדירה דהוא מידי דשכיח, מנדה שהוא מידי דשכיח. לאפוקי לידה דלא שכיח כולי האי. וב״ש סברי גמרינן מידי דהוא גרם לה, נדר האיש שהוא גורם לה לשהות, מלידה שעל ידו באה לה. לאפוקי נדה דממילא קאתי לה. ויותר על שבת אחת לבית הלל או שתי שבתות לבית שמאי יוציא ויתן כתובה, ואפילו היה גמל שעונתו לשלשים יום או ספן שעונתו לששה חדשים:

התלמידים וכו׳ שלשים יום. ומתניתין ר׳ אליעזר היא. ופליגי רבנן עליה ואומרים אפילו שתים ושלש שנים, והלכה כחכמים:

הטיילים. שאין להם מלאכה ולא סחורה:

החמרים. שיוצאים לכפרים להביא תבואה:

הגמלים. מביאין חבילות על הגמלים ממקום רחוק:

הספנים. המפרשים לים הגדול. ומי שהיה בתחלתו בעל אומנות שעונתו קרובה ובקש ליעשות בעל אומנות שעונתו רחוקה אשתו מעכבת עליו, חוץ מתלמוד תורה, שאין האשה יכולה לעכב על בעלה שהיה טייל או פועל שלא ייעשה תלמיד חכם: