Mishnayos Megillah Perek 4 Mishnah 3
Change text layout:
מגילה פרק ד׳ משנה ג׳
One does not recite the introductory prayers and blessing [poresin] before Shema; nor does one pass before the ark to repeat the Amida prayer; nor do the priests lift their hands to recite the Priestly Benediction; nor is the Torah read in public; nor does one conclude with a reading from the Prophets [haftara] in the presence of fewer than ten men. And one does not observe the practice of standing up and sitting down for the delivery of eulogies at a funeral service; nor does one recite the mourners’ blessing or comfort mourners in two lines after the funeral; or recite the bridegrooms’ blessing; and one does not invite others to recite Grace after Meals, i.e., conduct a zimmun, with the name of God, with fewer than ten men present. If one consecrated land and now wishes to redeem it, the land must be assessed by nine men and one priest, for a total of ten. And similarly, assessing the value of a person who has pledged his own value to the Temple must be undertaken by ten people, one of whom must be a priest.
אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע, וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם, וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה, וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא, וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב, וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים וּבִרְכַּת חֲתָנִים, וְאֵין מְזַמְּנִין בַּשֵּׁם, פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבַקַּרְקָעוֹת, תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. וְאָדָם, כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
Bartenura
אין פורסין על שמע. עשרה שבאו לבית הכנסת אחר שקראו צבור את שמע, עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שלפני קריאת שמע. פורסין, לשון פרוסה, כלומר חצי דבר, משתי ברכות שלפני ק״ש אומר ברכה אחת:
ואין עוברין לפני התיבה. שליח צבור:
ואין נושאין כפיהן. לברך ברכת כהנים:
ואין קורין בתורה. בצבור. וכל הני אין נעשים בפחות מעשרה, דכתיב (ויקרא כ״ב) ונקדשתי בתוך בני ישראל, כל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה, כתיב הכא בתוך בני ישראל, וכתיב התם (במדבר ט״ו) הבדלו מתוך העדה הזאת, מה להלן עשרה, שאין עדה פחותה מעשרה, אף כאן עשרה:
ואין עושין מעמד ומושב. למת, כשנושאין את המת לקברו היו יושבים שבע פעמים לכבוד המת, ואומרים על כל פרק ופרק של הספד עמדו יקרים עמודו, שבו יקרים שבו. ובבציר מעשרה לאו אורח ארעא:
ברכת אבלים. ברכת רחבה. שהיו אומרים ברכה כנגד אבלים, וברכה כנגד המנחמים כו׳. כדמפורש בפ״ק דכתובות [דף ח׳]:
ותנחומי אבלים. עומדים בשורה כשחוזרין מן הקבר ומנחמין את האבלים, ואין שורה פחותה מעשרה:
וברכת חתנים. שבע ברכות שאומרים לחתן:
ואין מזמנין. כיון דבעי למימר נברך אלהינו, בציר מעשרה לאו אורח ארעא:
והקרקעות. של הקדש, הבא לפדותן צריך עשרה ואחד מהן כהן, דעשרה כהני כתובים בפרשת הקדשות, ג׳ בערכין וג׳ בבהמה וד׳ בקרקעות:
ואדם כיוצא בהן. אם אמר דמי עלי, שמין אותו כעבד, ועבד אתקש לקרקעות, דכתיב (ויקרא כ״ה) והתנחלתם אותם לבניכם. וכי היכי דבקרקעות בעינן עשרה וחד מינייהו כהן, הכי נמי באדם:
אין פורסין את שמע – Ten [men] who came to the synagogue after the congregation had recited the Shema (Deuteronomy 6:4-9; 11:13-21 and Numbers 15:37-41), one stands up and recites Kaddish and Barchu (i.e., the call to worship), and first blessing that is before the Shema. [The word] פורסין means “a piece,” that is to say, half of the matter; from two blessings that are before the Shema, a person recites one blessing.
ואין עוברין לפני התיבה – the emissary of the congregation.
ואין נושאין כפים – to recite the Priestly Blessing (Numbers 6:22-26).
ואין קוראין בתורה – in a community/congregation, and all of these, they are not done with less than ten [men], as it is written (Leviticus 22:32): “[You shall not profane My holy name,] that I may be sanctified in the midst of the Israelite people…”every matter of holiness does not take place with less than ten;.. It is written here, בתוך בני ישראל/in the midst of the Israelite people, and it is written there (Numbers 16:21): “Stand back from this community that I may annihilate them in an instant!” Just as there, it is ten, so here too, it is ten. (Interestingly, while the Bartenura commentary quotes the Talmud Megillah 23b, it omits the more familiar derivation for a Minyan being ten male Jewish adults, even as the Talmud does quote it there from Numbers 14:27: “How much longer shall that wicked community keep muttering against Me?” The community/עדה mentioned in the verse clearly refers to ten individuals, the ten spies who brought a negative report about their spy mission to the Promised Land. That analogy, based upon the word עדה /congregation or community is often then compared with Numbers 35:24 and 25, as is found in the Mishnah, Tractate Sanhedrin Chapter 1:6. Whereas, the interpretation quoted by Bartenura is based upon analogy of the word “בתוך/in the midst of.”).
ואין עושין מעמד ומושב – for the deceased, when they carry the dead to bury him, they would sit (today – we “stop”) seven times in honor of the deceased. And we recite on each and every period of eulogy: “Arise dear ones, arise; sit dear ones, sit.” But with less than ten, it is not the way of the world.
ברכת אבלים – a blessing of consolation pronounced in the open air on the mourners’ return from burial, for they would recite a blessing corresponding to the mourners and a blessing corresponding to those who comfort the mourners, etc., as it is explained in the first chapter of [Talmud] Ketubot (8a).
ותנחומי אבלים – who stand in a row when they return from the grave and comfort the mourners and this line is [made up of] not less than ten.
וברכת חתנים – Seven blessings that they recite to the groom.
ואין מזמנין – since they are required to say, "נברך אלהינו"/”we will bless our God”; less than ten is not the way of the world.
ובקרקעות – of הקדש/that which is dedicated to the Temple; one who comes to redeem them requires ten and one of them is a Kohen, for ten Kohanim are written in the portion of Dedications to the Temple/הקדשות; three in evaluation [of land],and three [with regard to] the cattle, and four for the land [that is dedicated].
ואדם כיוצא בהן – if he said, “these monies are upon me,” we assess him like a servant. And there is an analogy made between servants and property, as it is written (Leviticus 25:46): “You may keep them as a possession for your children after you [for them to inherit as property for all time….].” For just as we require ten for property, and one of their number is a Kohen, this also [applies] for a person.